הלכות מזוזה וטבילת כלים

  • השוכר מקום בחו"ל פחות מל' יום פטור ממזוזה.
  • באר"י השוכר, וכן שואל, חייב מיד, אמנם יש אופנים המוגדרים כפונדק שפטור, גדרו נחלקו הפוסקים, ולכן השוכר מקום שאין בו מזוזה, עליו לברר את המציאות, והאם רשאי לשהות במקום בלי מזוזה או שנחשב כמבטל חיוב.
  • שוכר חדר במלון, וכן כל מקום שמשכירים לפי מיטות פטור ממזוזה. בצימרים יש מקום יותר להקל מאשר בדירות.
  • מקומות שאינם חיוב גמור כגון מחמת הגודל שאינו ד' על ד' ממש רשאי להיות שם[1]. וכן חדרים שיש בהם ג'קוזי וכדו'
  • בכל האופנים שחייב, ואין מזוזה, ישנם כמה עצות לכך[2], ויעשה שאלת חכם.

 

***

 

טבילת כלים

א. כלי הטעון טבילה אסור להשתמש בו גם באופן חד פעמי ללא טבילה.

ב. בקבוקי שתיה העשויים מזכוכית (ישנם סוגים של מיצים טבעיים, יינות ומיצי ענבים), אם רוצה למלאות שנית את הבקבוק יש לברר היכן הוא נוצר, שמא חייב בטבילת כלים.

ג. כאשר מגיע למקום שמתאכסן בו וחסרה לו כוס וכדו', או שעד שפותח את כל החבילות שלו רוצה להשתמש בכוס של בעה"ב, או לחמם מים בכד החשמלי של הבעה"ב, או להשתמש בסכין שיש שם כדי לחתוך אוכל קר, למרות שהכלי אינו בבעלותו והוא רק שואל נכנס לשאלה של איסור שימוש ללא טבילה. [וכששוכר בית חמור הדין מבבית מלון ששם יש מצרפים שנחשב לכלי סחורה, וגם שאין בידו להטבילו].

ד. במידה ורק מסתפק האם הכלי הוטבל [כגון השוכר מיהודי שומר תור"מ אבל בדרגת ידיעה או קיום נמוכה] ואין לו אפשרות לשאול, ולא להטבילו, מחמת אי נעימות מהבעלים וכדו', נחלקו האחרונים האם מותר להשתמש בו ללא טבילה, ומ"מ כלי זכוכית שעיקר חיוב טבילה שלו מדרבנן דעת רוב הפוסקים להקל[3].

ה.  מצוי שמשתמש במנגל ומצד איסור כשרות קונה רשת חדשה, וצריך לזכור שהיא טעונה טבילה[4]. בתבניות אלומיניום חד פעמיות שניתן להשתמש בהן כמה פעמים, דנו הפוסקים אם לשימוש חוזר טעונות טבילה, והעצה היא לפתוח לגמרי את התבנית ואח"כ להחזירה לצורתה הראשונה. [ויש חולקים וסוברים שאינו מועיל].

ו. טבילת כלים צריכה להיות במקוה הכשירה לכך כדין, ומעינות או נחלים וכדו' לא מועילה בהם טבילה[5].

ז. בכל אופנים אלו שיש צורך לטבול את הכלי, בשעת הדחק, בכלי שלו [לא שאול] ואין לו אפשרות להטבילו, יכול להקנות במתנה את הכלי לגוי ולהשתמש בו באופן זמני בלבד ללא טבילה[6]. וכאשר קונה את הכלי לשימוש זמני בלבד, יש אומרים שגם יכול להפקירו, או שלא להתכוין בשעת הקניה לזכות בו. [ועיין הערה[7]]

[1] כמבואר ברע"א ובפ"ת ששוכר חייב מדרבנן ובכל צירוף פטור,

[2] בבית הלוי מבואר שכאשר שוכר מגוי קיל טפי ואכמ"ל. להפקיר הפתח לא מהני [כ"כ בדעת נוטה שט"ו]. .

[3] אבל ביכול להטבילו הרי"ז דשיל"מ שלא אומרים בו ספיקא לקולא. ולמרות שלדעת הביה"ל עצם איסור השימוש הוא מדרבנן, אבל נחלקו האחרונים האם נחשב עיקרו דאורייתא, וגם בכלי שחיובו מדרבנן נחלקו האחרונים האם מאחר ונגזר מאיתחזק לא אמרינן ספיקו לקולא, אמנם מלבד צדדים אלו בחלק מהאופנים שיש עוד צירופי ספיקות להקל כגון האם הגיע מבעלות המחייבת וכן האם מוגדר ככלי סחורה ועוד, ואכמ"ל.

[4] מצד שמחמירים לחשוש שהרשת טעונה הגעלה מספיק שלפני השימוש ידליק את האש וישהה את הרשת עליו כמה דקות

[5] מחמת חששות זחילה ממי גשמים. ואין צריך לומר שבטבילת מצוה חובה לברר על רמת כשרות המקוה במקום ואכמ"ל.

[6] כמבואר בשכ"ג מ"ב סקל"ד, ויקנהו במשיכה או הגבהה שמועיל במתנה גם בגוי, אבל לזכות לגוי ע"י אחר לא מועיל.

[7] במנחת שלמה ח"ב סס"ו כתב שנראה בשימוש כחוזר וזוכה בו, וא"כ ברשת מנגל וכדו' שיכול להחליט להשאיר אותו אח"כ במקום קיל טפי, וכן ע"י שיתן לאחר להשתמש בו אפשר דקיל טפי, ומ"מ בשעת הדחק כתב במנח"ש שיכול להפקיר לשבת, ובפשטות ה"ה שלא לזכות שיש בהם אותם חיסרונות, אבל כאשר קנה מיד ישראל שקנה מגוי יש יותר מקום להחמיר בעצה שלא לזכות ואכמ"ל.

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

איפה נטייל ?

אצלנו הפרסום עובד

בעל צימר? מלא את הפרטים ואנו נדאג לפרסום הטוב ביותר עבורך

דילוג לתוכן