אתגרים, פריחה והיסטוריה עשירה בנחל צלמון. מסלול נחל צלמון מציע מסלול מיוחד במסגרתו המטיילים יוצאים למסע אחרי ההיסטוריה רבת השנים במשעולי הנחל ושרידי ההתיישבות מאז תקופת בית המקדש. | המסלול מכיל כמה נקודות יציאה ולכן הוא נבחר לטיול ימי ספירת העומר של האב והבן למשפחת דאצ'בסקי.
עם בוא ימי הקיץ משפחת דאצ'בסקי עולה על קוצים. כולם רוצים לצאת למסלולים בתדירות גבוהה כאילו לא יצאנו פה ושם כשהתאפשר במשך השנה וכאילו הם לא אוהבים להישאר במזגן שבבית. כמובן, שהגדול שלנו עושה שטייגען בישיבה עד חג השבועות, אבל עם הצעיר, אנחנו משלבים טיולים במשורה הצעתי לצאת לנחל צלמון – הנחל, גם יתאים לקצב שלנו מאחר ויש בו כמה נקודות חזרה, גם יש מאחוריו סיפור מרתק, וגם נוכל לקפוץ לקבר רשב"י בל"ג בעומר.
תחילתו של נחל צלמון היא בהרי מירון. אורכו כשלושים ק"מ והוא נשפך אל הכנרת ליד קיבוץ גינוסר, בין הארבל לשפך נחל עמוד. את הנחל, מזינים מספר מעיינות: בחלקו העליון – עין פרוד ועין רמיאל, עין צלמון, עין רביד ועין דשנה. כיום נשאבים רוב המים על ידי יישובי הסביבה לשתייה ולחקלאות.
את המסלול מלווה סימון שבילים כחול, שהוביל אותנו לעבר ערוץ הנחל. עם תחילת ההליכה נבחין בשפע צמחיית נחלים ומים, שמשתלבת עם נטיעות בוסתנים. בין הצמחים תוכלו למצוא עצי תאנה וערבה. על המדרונות שסביב הנחל נוכל למצוא במפנה המזרחי חורש אלון מצוי וסירה קוצנית, ובמפנה המערבי פסיפס של חורש אלון מצוי וקטלב.
כבר עם תחילת המסלול הגענו לבריכת שכשוך קטנה. כמות המים בבריכה די גדולה מה שמלמד על שפע גשמים השנה. לאורך הנחל פזורות שרידי טחנות קמח, שכמו בנחל עמוד הופעלו מכוח זרם המים, חלקן עדיין נראות בשטח. המים נכנסו באמה קטנה אל הטחנה, נשפכו דרך ארובה, הניעו את אבני השכב והרכב וחזרו לאפיק הנחל.
סיפרתי לבני, הצורב הצעיר, כי הנחל כבר נזכר בספר יוסיפון של יוסף בן מתתיהו, כאחד ממוקדי המרד הגדול. ואכן, יש במקום מערות ושרידי מבנים עוד מהתקופה ההיא. גם צל ונקודות עצירה ומנוחה יש לרוב, אנחנו ישבנו ודמיינו את המורדים היהודים הצועדים בין הסבך וברקע של פכפוך הנחלים.
אחת מהחוויות המשמעותיות במסלול היא הערך המוסף בתחנות הקמח הרבות הפזורות לאורכו. תוכלו לראות כאן כיצד נהגו בעבר כפריי הסביבה להכין את לחמם ולנצל את האנרגיה הטבעית לצורך טחינת החיטים לקמח וללחם.
בנקודה זו, במידה וכבר היום קצר בסמוך לטחנת הקמח הנקראת אלמשרבה דהיינו מקום השתיה, שנמצאת בסמוך לישוב הבדואי סלאמה שהוקם עבור הבדואים באזור. אפשר להסתובב בחזרה אל הרכב הממתין בתחילת המסלול ממנו יצאנו.
בגלל שחובבי אתגרים אנחנו, המשכנו בשביל הכחול שבו הלכנו בירידה אל ערוץ נחל צלמון במקביל לאפיק הנחל. גם כאן ניתן להבחין בשרידי טחנות קמח רבות נוספות, הפזורות עד הגבעה שעליה נמצאת חרבת צלמון. מומלץ לסטות מעט מן השביל ולטפס על החורבה.
חרבת צלמון היתה עיר בימי בית שני, שבוצרה בידי יוסף בן מתתיהו לקראת המרד הגדול. סביבה צומחים כרמי זית ובהם עצים עתיקים שזכו להגיע לממדים מרשימים במיוחד ומי יודע, אולי ראו את המרד. לפי המיוחס, בתקופת המשנה והגמרא ישבה כאן משמרות כהנים שגרו בצפון תכף נרחיב עליהם.
שלושה קילומטרים משם הגענו לצומת מאגר צלמון, כאן ניתן להשאיר רכב איסוף או לחזור באמצעות טרמפ לנקודת ההתחלה. בסמוך נמצא מאגר צלמון, על שמו נקראה הצומת, והוא קולט את מי המוביל הארצי בדרכם מגיחון נחל עמוד ומגיחון נחל צלמון.
תפקידה של תחנת השאיבה צלמון, השנייה לאורך המוביל הארצי, היא להעלות את המים מגובה של 145 מטר מתחת לפני המים לגובה של 152 מטר מעל לפני הים לעבר תחנת עילבון ומשם בתעלה פתוחה דרך בקעת בית נטופה למאגר אשכול.
הזכרתי לילדים את פיוטו של רבי אלעזר הקליר, אותו אנחנו אומרים בתשעה באב: "זָכְרָה זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הֵשִׁיבוּ. …. וְהֻקְצוּ וְהֻלְעֲבוּ. כֹּהֲנֵי עַיְלְבוּ". באזור זה חיו משפחות כהנים רבות, מקום המזוהה כיישוב עילבון בו נמצא קברו של התנא רבי מתיא בן חרש.
מאחר והזמן לא היה בידינו פרשנו כאן אבל המסלול בשיאו ניתן להמשיך בשביל הכחול עד לכנרת. כל אורך נחל צלמון, הוא מסלול ארוך הנמשך כ-17 קילומטרים נוספים. זהו בהחלט מסלול מומלץ, והוא בהחלט יכול להיות מסלול מתאים לסוף זמן קיץ ולימי בין הזמנים שבעוד כמה חודשים.
שמורת נחל צלמון נמצאת על כביש 804, וממוקמת בין צומת רמה, שאליו ניתן להגיע בכביש 85 מעכו, לבין צומת חילזון שבכביש 805, מעט צפונית ליישוב ערבה. כדי להגיע, עוברים בכביש מצומת רמה, וחונים במגרש הכורכר שמימין לכביש, אליו מפנה שלט המפנה לשמורת נחל צלמון.
