לאחר השהות השבתית החטופה בצימר שהומלץ על ידי אנשי 'כוכב הנופש', והנסיעה הממושכת לעיירת המרפא הדרומית. החליט מוישל'ה לשבור את השגרה דווקא מביתו שבמרכז ירושלים. לצאת בחופשת החנוכה עם הילדים למעיין פסטורלי וירוק, ולאכול ארוחת צהרים בשילוב זיץ חגיגי בפארק הגדול • להודות ולהלל
אחרי סוף השבוע שהיה כל כך בלתי צפוי בעבורי, חזרנו הביתה. זה היה חשוב ומועיל להחליף כוח, עם מקומות החופשה של 'כוכב הנופש'. אבל בסוף בסוף חייבים להודות אין כמו בבית. אין כמו לילות חורף גשומים בבית המוסק והחמים בלימוד בחברותא עם הילדים בוודאי בימים אלו אין מושלם יותר מאשר לשבת לצד כוס תה חם, ליד נרות החנוכה המוצבות על אדן החלון.
אך הילדים שזכו לחופשה כמה ימים בחופשת חנוכה ממוסדות החינוך והלימוד, רצו לצאת מעט החוצה. הם טענו כי החופשה שהייתה עד כה בשל מחלת הקורונה לא אפשרה לצאת לטייל. וכך, עוד לפני שהגשם הגיע, רצינו לצאת מעט לטייל ברחבי ירושלים החורפית. ואכן מצאתי את עצמי לאחר תפילת שחרית בשטיבלאך חב"ד ברחוב פנינה בשכונת מגורי, יוצא לאחר ארוחת בוקר ולימוד משותף עם הילדים, מעט לשבת ולהשתכשך במימיו הקרים של מעיין ליפתא הסמוך יחסית.
החנינו את האוטו בירידה המובילה מן החניון לעמק הירוק והפסטורלי, כאשר מולנו – מתוך הצמחייה הירוקה מתנוססים מבני חורבת השכונה הערבית העתיקה. הכפר הנטוש והמתפורר כמו מזמין אותנו למסע לזמן עתיק שעמד מלכת, מרגש ומפעים כאחד. ממקום החנייה הצופה אל הוואדי, צעדנו ברגל אני והילדים, בירידה התלולה המובילה אל המעיין.
הבאים ברכב צריכים לבוא מכיוון כביש בגין צפון המגיע מכיוון שכונת רמות כקילומטר אחרי מתקן חברת החשמל יש לפנות ימינה בעליה לכניסה לעיר ומיד לפנות ימינה לחניון קטן שממשיך עד שמגיעים לחניה ולשלט חום המורה לליפתא.
הגעה ברגל מתאפשרת מהכניסה לירושלים. הבאים מחוץ לעיר יורדים מול תחנת הדלק, חוצים את הכביש ועוברים על גשר הולכי הרגל, גם במקרה הזה צועדים עד לחנייה ולשלט שם החניתי את האוטו. כאמור, מהחנייה יורדים בשביל תלול עם נוף יפה לכפר ההיסטורי ולמעיין.
בשל הקור ששרר השבוע נמנענו מלרדת ולטבול בבריכת המעיין. אך שכשכנו מעט את הרגליים במים, ונכנסנו אל הנקבה ממנה נובעים מי המעיין. אכלנו מעט מן הפירות והירקות שאשתי ציידה אותנו עם צאתנו מהבית – זו הייתה חוויה נעימה ונחמדה אך קרובה לבית.
חזרנו אל הרכב המשפחתי עייפים ומרוצים. משם המשכנו לגן סאקר לפיקניק חגיגי, ולארוחת צהרים מפרגנת לילדי היקרים שהשקיעו את השבועות האחרונים ללימוד תורה ולעבודת ה'. הם ביקשו ממני להזמין להם פיצה, ואני כמובן נעניתי בחיוב, מגיע לכם אמרתי בשמחה והזמנתי שני מגשי פיצה מפנקים ומשובחים.
ילדי ואני ישבנו במרכז הגן העירוני – גן סאקר, ושרנו בדבקות וברגש משירי החנוכה. העוברים והשבים לא נשארו אדישים ומשפחות רבות שטיילו במקום הצטרפו אל השירה. גם צעירים שאינם שומרי תורה ומצוות עמדו מהצד וצפו בנו. אלו היו רגעים מרגשים, ועוד יותר מול התזמון של שעות ספורות בטרם הדלקת נרות החנוכה.
לפעמים התפיסה שלנו את הנופש שגוייה למדי. ניתן לצאת לפוש, להעמיק ולחזק את הקשר שלנו עם הילדים גם בקרבת הבית לא תמיד צריכים את הסיוע של אנשי 'כוכב הנופש'. מצאו לכם פנינת טבע נחמדה קרובה, צאו לפארק השעשועים, וההנאה שלכם תהיה מושלמת. לפעמים העיקר הוא רק שגרת השגרה, לצאת ופשוט להשתחרר.
