מוישל'ה ובתו יצאו לטיול של ערב שבת במסלולי הטבע בעמק האלה. צעדו בשבילים הפורחים בססגוניות, ביקרו בערים הקדומות וזחלו במערות המספרות את סיפור מסירות הנפש לקיום התורה והמצוות בזמן בית המקדש. וכל זאת במרחק נגיעה מירושלים והמרכז • טועמיה חיים זכו
באזור המעבר בין האקלים הישראלי – ים תיכוני לאקלים המדברי, משתרעת לה בחשאי ארץ המערות. היערות הירוקים ובהן ארזים ואורנים שניטעו ביערות ירושלים ומטה יהודה מתחלפות בחורש נמוך ושונה, ובו שולטים בו עצי שקדייה, חרוב ואשחר. כאשר ביניהם מתפתחים שיחי אלת המסטיק ומרווה, לצד פריחה עונתית צבעונית ומרשימה.
את הקרקע הפורייה, עליה נשתלו בעבר עצי בוסתן רבים, כגון זית רימון ותאנה, נושאים כמו על גבם סלעי נארי וקירטון. ומעידים כאלף עדים על פעילות האדם שניצול את הסלעים הרכים והנוחים לחציבה. באזור פזורים מתחמי מערות רבים המספרים בעצם קיומם את סיפורי עם ישראל בארץ ישראל. מערות פעמון, זחילה ואלפי קולומבריומים קטנים, בתי היונים המצויים בכל פינה.
סביב מערות אלו מוכרת היום התיירות בשרידי חורבות מדרס, עתרי, תל מרשה והגן הלאומי בית גוברין המספרים את סיפור ההתיישבות היהודי בארץ ישראל, את הקרבות ההיסטוריים שאירעו בין המחילות, ציורי קיר, בתי בד, בורות מים ושיטות המגורים והחקלאות מאותה תקופה קדומה שנשמרו באופן מיטבי המעורר השראה.
וכך, באחד מימי שישי הקיציים והארוכים, לא לפני שהבטחתי לזוגתי המסורה שאקח אחריות כמידי שבוע לטשולנט וכבד קצוץ לסעודת השבת, לקחתי את ביתי הצעירה לטיול מגבש עם אביה. וכך לקחנו פנסים, מימיות מים וארוחה קלה, ויצאנו אל כביש ירושלים תל אביב. פנינו דרומה במחלף שער הגיא, אל כיוון העיר המתפתחת בית שמש. בכביש 38 החדש והמהיר עברנו במקביל לעיר החרדית, והמשכנו דרך תל בית שמש תל שוכה ותל עזקה בסימון דרך של אבני מייל רומאיות הפזורות לצד הדרך ומעידות כאלף עדים על הסיפור הסובב את האזור כולו.
עוד כשני קילומטר דרומה, מדרום לישוב גבעת ישעיהו בקטע דרך מרהיב ומפעים ישנה פנייה ימינה לעבר מצפה משואה, שם פנינו שמאלה לכיוון מזרח, לעבר חרבת מדרס וחרבת עתרי בפארק עדולם. המערות הרבות הפזורות בסביבה מספרות בדממה את סיפור מלחמתם העיקשת של המורדים היהודיים ושמעון בר כוכבא בכובשים הרומאים שביקשו למחוק את הקיום התורה והמצוות בארץ ישראל.
בחרבת מדרס הוסדר מסלול מסודר וקליל של כשעה וחצי, שעובר לצד שרידי היישוב ההיסטורי, מערכות קבורה ומערות המסתור. עלינו בגבעה מהחנייה של האתר, בשביל בסימון כחול. השביל מתפצל: ימינה מתחיל סימון שבילים ירוק, שממנו אנו אמורים לחזור, ושמאלה בסימון הכחול. לאחר כמה דקות נגיע למערת פעמון גדולה, שמהדופן שלה מתחילה מערכת מחילות מסתור יפהפייה.
מערת פעמון נראית בצורת פעמון, וזאת מההסבר שכתבנו בתחילה. את מערת הפעמון חצבו מלמעלה למטה: מאחר ובאזור זה שלושת המטרים העליונים של האדמה הינם שכבת סלע קשה שנקראת נארי, חצבו בעבר את הפתח העליון למערה כפתח צר, וברגע שעברו את השכבה הקשה והגיעו לקירטון הרך, הרחיבו את החציבה.
מדופן המערה יוצאת מערכת מסתור יפה ומפותלת מתקופת מרד בר כוכבא, במקום חדרים לשימושים שונים, שחוברו על ידי מחילות. מערכת המסתור שימשה את הלוחמים כמקלט בעת מצוקה וכבסיס תת קרקעי. באזור פזורות שפע של מערכות מסתור, בהן ניתן למצוא גם מחסנים רבים למזון, שמן ומים.
החוויה המרכזית שמאפיינת את המקום ומושכת את הילדים הוא המעבר בין החדרים שמתבצע רוב הזמן בזחילה על ארבע. המסלול הוא מעגלי ונמשך כעשרים דקות. חובה להצטייד בפנס, ואסור להדליק נרות, כדי שלא לפגוע במערכת המסתור. המסלול במערה הוא חד סטרי, וחובה להתחיל מהפתח העליון שבדופן מערת הפעמון כדי לשמור על כיוון זחילה אחיד.
לאחר הביקור במערכת המסתור, המשכנו בשביל לראש הגבעה לכיוון בית הכנסת והפירמידה הקטנה. הצמחייה הנמוכה השונה מהחורש הירושלמי, והרצופה בפריחה ססגונית בתקופה זו של השנה. המבנה המשולש הוא בעל מדרגות אבן היחיד מסוגו בארץ, מתנשא לגובה חמישה מטרים, ונראה כמצבת זיכרון לגלוסקמאות מערת הקבורה החצובה והמפוארת שלמרגלותיה. מראש הגבעה נשקפת תצפית יפיפייה על כל אזור שפלת יהודה על נופיו המשתנים, וממנה בסימון כחול ירדנו לצידה השני של הגבעה, לצד קיר אבני גזית הנראה שריד לבית כנסת עתיק.
הגענו לפיצול שבילים כחול וירוק. השביל הכחול ממשיך לעבר מערבה ומתחבר לסימון שבילים אדום העולה למצפה משואה. מדובר במסלול נחמד למי שרוצה ליהנות מעוד כמה קילומטרים של הליכה. הבוחרים באפשרות זאת צריכים להשאיר רכב נוסף במצפה משואה. אנחנו בחרנו בסימון השבילים הירוק עד למערת קולומבריום, התעכבנו שם דקות ספורות ומשם חזרנו עם השביל הירוק עד לרחבת החנייה.
משם בחזרה למקום בו ירדנו לדרך העפר והמשכנו לכיוון מזרח עד לרחבת החנייה של חרבת עתרי. האתר שנחפר בשנים האחרונות אינו מופיע עדיין במפות סימון השבילים. מרחבת החנייה הלכנו בשביל המסומן בירוק, לעבר הכפר שנמצא על ראש הגבעה. שיטוט בכפר מוביל אותנו אחורה בזמן אל תקופת בית המקדש השני וזמן המשנה. במקום מערות מסתור, בית כנסת, מתחם גת גדול, מערות בסגנון גן הסנהדרין בירושלים, ושלושה מקווי טהרה ריקים ממים.
היום היה עוד גדול, השמש הייתה במרכז השמיים, אך השבת המתקרבת וההתארגנות שלפניה, הכריחה אותנו לקצר את הטיול המדהים במסלולי הטבע בעמק האלה. בדרך חזור עברנו דרך 'ביסטרו אנג'לס' של השף המוביל בבית שמש ר' חיים אנגל כדי לקנות את סעודת השבת והכבד הקצוץ המסורתי, בכשרות המהודרת ביותר.
