מעבר למסלולי הקסם ביער וההיסטוריה שבין שרידי חורבת יתיר, יער הענק של חבל יתיר מספק מגוון שבילים מיוחדים וקסומים בהם פריחה עונתית שאין מילים לתאר את יופייה, שבילים מפותחים ומטופחים, מצפורים ואטרקציות חווייתיות. משפחת דאצ'בסקי יצאו למקום עם אופניים וחזרו עם המון רשמים.
מסלול נוסף שעובר ביער יתיר עליו סיפרנו ברשומה הקודמת אותה פרסמנו בשבוע שעבר, הוא שביל המתקנים החקלאיים. לאורך השביל נמצאים בורות מים, גת לדריכת ענבים ומפרכה – מתקן ששימש את חלאי העבר, לריסוק הזיתים כשלב בתהליך ההפקה של שמן זית. השביל מסתיים בגיא רדוד, שעובר למרגלות חורבת ענים. שביל המתקנים החקלאיים יוצא מחניון בור המים, ואפשר להגיע אליו בדרך עפר העולה דרומה מדרך יער יתיר, ממש סמוך לחניית חורבת ענים.
דרך החלמוניות מתחילה בכביש 316 ומסתיימת בדרך הנוף המערבית. אורכה כחמישה קילומטרים והיא מומלצת לטיול בוודאי בעונת האביב וסוף החורף. הכניסה לדרך החלמוניות נמצאת כקילומטר וחצי לכיוון חורה (כביש 316) והיא מסומנת בצבע שחור.
השביל נמצא כקילומטר וחצי מהכניסה לדרך. לצד חלקה קטנה של עצי בוטנה (פיסטוק), ולידה טרסה הבנויה שבעה נדבכים של אבנים גדולות, פורח בעונת הפריחה, ריכוז גדול של חלמונית גדולה. החלמונית היא צמח המצמיח פרחים גדולים, צמודים לקרקע, בעלי שישה עלי עטיף בצבע צהוב כמו חלמון.
במקביל לדרך החלמוניות ביער אורנים, עובר שביל המערות ובור המים השביל קצר, כחצי קילומטר, עובר ליד מערות מגורים נטושות ובור מים קדום. תוואי השביל שימש בעבר כתעלה שאספה אליה את מי הגשם שזרמו במדרון והובילה אותם לבור המים.
דרך המאגר מתחילה כ-400 מטרים ממזרח ליישוב שני. הדרך הארוכה, עוברת דרך חניון בור המים ושביל המתקנים החקלאיים ומגיעה למאגר יתיר. המאגר סיפק בעבר מים לכרמים ולמטעים של יישובי חבל יתיר, אך כיום אינו פעיל עוד. המאגר מוקף גדר והכניסה אליו אסורה. הדרך נמשכת מהמאגר ומסתיימת ליד חניון מקסיקו (מפגש כביש 80 עם כביש 316). הדרך מסומנת בצבע כחול והיא עבירה לאופניים ולרכב פרטי.
דרך הנוף המזרחית, שאורכה כארבע עשרה קילומטרים, מעניקה תצפיות מרהיבות על מרחבי היער וגישה לשמורת עמשא, הצופה אל מרחבי מדבר יהודה. קק"ל הכשירה לאורך הדרך טרסות ונטעה בהן עצים רחבי עלים. מהדרך אפשר להגיע לשביל הרגלי לאורך הדרך הרומית העתיקה שיורדת במעלה דרגות לעבר הכפר דוריג'את. חניון מקסיקו, ליד כביש 80 היורד לבקעת ערד, מציין את קצה דרך הנוף. הדרך יוצאת מדרך יער יתיר, ליד משלט הכניסה למצודת היערנים. דרך הנוף המזרחית עבירה לרכב פרטי והיא מסומנת בצבע אדום.
באזור הגבוה של חבל יתיר, משתרעת שמורת הר עמשא במדרון שממזרח לדרך הנוף. זהו אזור מפגש של צמחייה ים-תיכונית, ערבתית ומדברית. בראש שלוחת הר עמשא נמצא מצפור קריות עשוי כמרפסת נוף הבנויה פרגולה מתכתית. המצפור, הוא במיקום המבטיח תצפית מרהיבה על הסביבה: מדבר יהודה ובקעת ערד משתרעות מתחת, ומעבר לשבר הסורי-אפריקני מתנשאים הרי מואב. המצפור נקרא על שם חורבת קריות, השוכנת למרגלות המצפור, לצד הכביש לערד.
למרגלות מצפור קריות נראים שרידי דרך רומית שנמשכת מכאן דרך הר עמשא ומעלה דרגות לכפר דוריג'את. שרידי הדרך נראים גם סמוך לגדר היישוב הר עמשא. הלאה יותר, בקטע מעלה דרגות הדרך שמורה להפליא. דרך הנוף המערבית, שאורכה כחמישה עשר קילומטרים, עוברת תחילה ביער מיתר וביער חירן. בצד הדרך נמצאת גם חורבת יתיר, האוצרת בקרבה את שרידי העיר המקראית יתיר, הגישה לדרך כשני קילומטרים מהכניסה ליישוב מיתר, והיא מסומנת בצבע כחול.
כפי שהזכרנו ברשומה הקודמת, חורבת יתיר מזוהה עם היישוב יתיר, שנזכר במקרא כעיר מקלט של שבט לוי בנחלת שבט יהודה: "ולבני אהרן הכהן נתנו את עיר מקלט הרוצח… ואת יתיר ואת מגרשיה" (יהושע כ"א 14). העיר נזכרת גם במפת מידבא, מפת פסיפס מתקופת הגמרא, המתארת את הגיאוגרפיה של ארץ ישראל באותה תקופה.
החורבה הגדולה משתרעת על פני כ-1,000 דונם. רוב השרידים הנראים בשטח הם מתקופת הגמרא והתקופה הערבית שבאה אחריה. יש בהם שרידי מבנים, פסיפסים מרהיבים ומבנה ציבור. במקום נמצאו גם שרידים של מבני מגורים, בורות ומערות, בריכת אגירה, קברים וגִתות. יש לסייר בחורבה בזהירות, מחשש למעידה בין האבנים.
סמוך לדרך הנוף נמצאת באר יתיר – בור מים גדול שאגר מים למאות תושבי הסביבה. בעבר ניצבו בראש הגבעה שני מבנים של קברי שיח', אחד מהם לכבודו של שיח' ע'תיר, קדוש מקומי ששמו שומר על צליל השם יתיר. מעט מצפון-מזרח לקברים נמצאת מערת קולומבריום – מערה שבקירותיה חצובים כוכים לגידול יונים. מראש החורבה יש תצפית יפה על דרום הר חברון ועל היישובים שמעבר לגדר הביטחון ובהם כפרי הענק דורא, יטא וסמוע.
