חופשת בין הזמנים ואיך מנצלים אותה נכון

הרב שואלים מה זה בין הזמנים? אז דבר ראשון נעשה סדר. חופשת בין הזמנים היא חופשה שקיימת בעולם הישיבתי תורני שמשמעותו חופשה בין שני זמני לימוד. בעולם הישיבות יש שלושה זמני לימוד בשנה, זמן חורף הוא הזמן הארוך ביותר בשנה הוא מתחיל בראש חודש חשון ומסתיים בראש חודש ניסן. זמן קיץ מתחיל בראש חודש אייר עד מוצאי תשעה באב. הזמן הקצר ביותר הוא זמן אלול שנמשך מראש חודש אלול עד מוצאי יום כיפור.

זמני הלימוד בישיבות

זמן חורף: ראש חודש חשון – ראש חודש ניסן. פרק זמן של חמשה חודשים ובשנה מעוברת ששה חודשים. חנוכה שחל בסוף חודש כסלו היא נקודת הפסקה ובחלק מהישיבות נהוג לתת חופשת בין הזמנים לכמה ימים. המטרה היא להתחיל אחר כך כמו זמן חדש. יש ישיבות שאף מחלקים באופן רשמי את זמן חורף לזמן חורף קמא וזמן קיץ בתרא שמשמעותו בארמית זמן חורף הראשון וזמן חורף האחרון. בישיבת תושיה בתפרח תקנת הישיבה אוסרת על קיום חתונות בתחילת זמן, ואחרי חנוכה נחשב לעניין זה זמן חדש. מטרת התקנה לשמור על שקיעות התלמידים בלימוד בהתחלה.

זמן קיץ: ראש חודש אייר – י' אב. פרק זמן מעט יותר משלושה חודשים במהלכם חל חג השבועות שמקבל משמעות רצינית בעולם הישיבות. בחלק מהישיבות מקובל כי תלמידים לא מקבלים חופשה ולא חוזרים הביתה עד אחרי חג השבועות כהכנה לקבלת התורה.

זמן אלול: ראש חודש אלול – מוצאי יום כיפור. פרק זמן של 40 יום בלבד, למרות שמדובר בזמן קצר הוא נחשב לזמן הכי משמעותי בעולם הישיבות הליטאי. בחלק מהישיבות בדרך החסידות זמן זה מוקדש לקרבה לדרך החסידות כולל שהות אצל האדמ"ור, בישיבות אלו תקופת החגים הם חופשה מהישיבה לצורך שהות אצל האדמו"ר.

בין הזמנים ויומא דפגרא

בין הזמנים הוא תרגום מילולי פשוט לתקופה. הימים שחלים 'בין – הזמנים' שלומדים בהם בישיבות. כך הימים בין זמן חורף לקיץ מראש חודש ניסן עד ראש חודש אייר נחשבים חופשת בין הזמנים. כך גם הימים בין ט' באב עד ראש חודש אלול, והימים בין מוצאי יום כיפור לראש חודש חשון.

ימי בין הזמנים הם ימים בהם לא מתקיימים לימודים בעולם הישיבות, והתלמידים שוהים בדרך כלל בחופשה בחברת בני המשפחה או בטיולים עם חברים.

כמו בין הזמנים יש ימים שלא מוגדרים חופשת בין הזמנים אולם מוגדרים כיומא דפגרא. משמעות יומא דפגרא בשורה התחתונה זהה מבחינה לימודית.

התרגום המילולי הפשוט של יומא דפגרא הוא יום שלא לומדים בו, לשון אחר יום שנותר מאחור ולא נעשה בו דבר חשוב. יומא דפגרא הם ימים בהם מסיבה כלשהי לא מתקיימים לימודים. בעולם החסידי לדוגמא לא לומדים ב'ניטל' החג הנוצרי בלידת אותו האיש. מועד זה מעבירים במשחקי שחמט או דברים שאין בהם לימוד. בדומה למועד זה קיימים מועדים אחרים שחלשים כמו מוצאי חג השבועות עקב עייפות מהמשמר שעשו בלילה. ועוד מועדים שונים בכל מקום לפי עניינו המוגדר כיומא דפגרא.

למי יש חופש בבין הזמנים

בין הזמנים כפי שתואר לעיל הם מועדים הנוגעים לעולם הישיבות התורני בהם יש חופשה מהלימודים. ימי בין הזמנים מוכרים גם בכוללים ולא רק בישיבות ואפילו בתלמודי תורה לילדים. אלא שבעוד ובעולם הישיבות ימי בין הזמנים הם ארוכים יחסית, בתלמודי התורה חופשת בין הזמנים הם יחסית יותר מקוצרים. בניסן לומדים מעט ימים וגם אחרי פסח חוזרים מהר ללימודים, כך גם אחרי חג הסוכות.

מי שאין להם בין הזמנים הם אנשים עובדים שיוצאים לחופשות במועדים שהם מעוניינים ובהתאם להסכמים עם המעסיק. כך גם בנות בית יעקב הלומדות לפי לוח לימודי משרד החינוך.

חופשת בין הזמנים – זמן לטיול ונופש

אחרי שהבנו מה זה בין הזמנים, כעת נבדוק מה עושים בחופשת בין הזמנים זה הזדמנות לצאת לנופש כל בני המשפחה יחד. ימים אלו בדרך כלל מסתדרים בחודש אב החל בדרך כלל באוגסט. ימים שיש גם חופשה לפי לוח הלימודים של משרד החינוך, וגם חופשה לעובדים רבים במשק וגם ימי בין הזמנים בעולם התורני.

ימי בין הזמנים הם ימים בהם מוצעים מבחר חופשות לחרדים בשל האפשרויות לצאת לחופש כל בני המשפחה

יחד. ניצול חופשת בין הזמנים ליציאה משפחתית יש לה יתרונות רבים. היתרון הראשון הוא כמובן הגיבוש המשפחתי וההנאה בחופשה המשפחתית יחד, אבל לא רק. מטרת בין הזמנים הוא לנוח ולאגור כוחות לקראת הזמן, ימי הלימוד והשגרה. ניצול נכון של בין הזמנים לחופשה חרדית תוכל להשפיע על ההמשך ולתת כוחות לשגרה. ישנם משפחות שיסתפקו ביציאה לטיולים בבין הזמנים ואחרים יצטרכו חופשות כשרות לכל המשפחה יחד. לצד האפשרויות השונות בבין הזמנים, אחרים דווקא יעדיפו להתרענן במהלך השנה ולבחור מדי תקופה לשכור דירה לשבת. היתרון לצאת באמצע השנה ולהחליף אווירה עם המשפחה המורחבת, שלא צריך להמתין לסוף השנה.