מסלול מיוחד בצמוד לאזור התעשייה באריאל מוביל אותנו להתיישבות יהודית עתיקה ומפוארת בשומרון חורבת כורכוש. במקום מערות קבורה שמלמדות על עושר רב שהיה ביישוב, שמו העתיק של האתר לא ידוע ואולי אתם תאתרו אותו בתנ"ך.
בחודשים האחרונים, חיפשנו מסלולים קרובים לבית. כאלו שלא נצטרך להתרחק מדי כדי להגיע אליהם, כך הגענו לחורבת כורכוש. היא נמצאת בסמוך לאזור תעשיה אריאל, סמוך מאוד לשער מפעל הברזל שבאזור התעשייה שבשומרון, במרחק נסיעה קצרה ממרכז הארץ. אחרי שער המפעל פונים ימינה עד שמגיעים לרחבת עפר ושם חונים. משם צועדים במסלול קצר על למתחם המיוחד.
בחורבה שרידים מרשימים של מערות קבורה מפוארות חצובות בסלע ומאגרי מים. וכך, חורבת כורכוש היא למעשה אתר ארכאולוגי מרתק ומיוחד בדרום מערב השומרון בסמוך ליישוב ברוכין היהודי ולכפר בורוקין וכביש 5. בשל המיקום, ובוודאי בתקופה זו, יש צורך בליווי נשק.
השריד המרשים ביותר באתר הוא בית הקברות המפואר, שנקרא בלשון הארכיאולוגים "נקרופוליס". תוכלו לראות כי במקום נמצאים קברים רבים מתקופת בית שני רבים, ביניהם אחד מפואר ומרשים המזכיר בצורתו ובעיטוריו את קברי הסנהדרין המפוארים בירושלים מימי הבית השני.
בתוך המחצבה שכנראה שימשה לבניית בתי היישוב מצוי בית הקברות של הכפר העתיק. בחזיתו של בית הקברות, חצובים שני עמודים מעוצבים, תבליט של פרחים ואף ספסל חצוב באבן. לדברי חוקרי הארכיאולוגיה, בית הקברות המפואר מעיד על עושרן הרב של משפחות הקבורים בו, שהן כמובן בעצם, תושבי המקום.
בין קברי הפאר ששרדו ספרנו 18 מערות קבורה בעלות כוכים כשבינות להן חצובים מספר קברי שוקת באוויר הפתוח. אחת ממערות הקבורה עוטרה כיאה וכיאות, במיטב הסגנון המהודר של קברי הפאר מירושלים בשלהי תקופת הבית השני.
שאר הקברים, הפשוטים יותר עשויים במתכונת די אחידה – חדר מבוא בעל קמרון, פתח שנסתם באבן גולל, וחדר קבורה עם בור עמידה מרכזי שסביבו חצובים כוכים גדולים, שלהן אבני גולל משל עצמם. למספר מהקברים הללו עיטורים אדריכליים, כדוגמת חציבה המדמה אבני גזית עם סיתות שוליים או עמודים עם כותרות דוריות.
על פי גודלה של החורבה, כ-14 דונם, אני מניח כי באתר שכן כפר בגודל בינוני שהתגוררו בו בשיאו כ- 500 תושבים. וכאמור, החרסים הפזורים באתר מעידים על יישוב אשר התקיים מתקופת בית ראשון עד לסוף אחרוני המגורשים אחרי חורבן בית שני.
לא ברור וגם אין השערות מה היה שמו הקדום של היישוב. אך על פי הממצאים שהתגלו במקום נראה כי ביישוב גרו בשלהי בית שני יהודים אמידים מאוד. גם שרידי הבתים, בנוסף לקברים ולמערות הקבורה, מלמדים על עושרן הרב שלה משפחות שגרו שם.
המבקר הראשון שטייל במקום היה ההיסטוריון הצרפתי ויקטור גרן שביקר בו בשנת 1870 למניינם. גרן דיווח על כפר ערבי חרב שמכיל בתוכו בורות מים מתקופות קודמות, אך לא הבחין בנקרופוליס, בית הקברות הגדול והמרשים שנמצא בסמוך. הם התגלו לראשונה בידי אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל שלוש שנים לאחר מכן ונכללו בכרכי סקר ארץ ישראל המערבית, תוך התמקדות בשש מערות הקבורה המרכזיות.
לצד זאת חוקרי האתר, שמעון ריקלין ויצחק מגן טענו כי האוכלוסייה במקום הייתה שומרונית. הם תלו את אופין היהודי של עיטורי מערות הקבורה בבעלי מלאכה ירושלמיים שנשכרו בידי האוכלוסייה המקומית. ריקלין, גם מצא בחפירת הצלה בסמוך לאתר שרידי מחצבות, גת, מתקנים נוספים ומספר מגדלים מהתקופות הרומית והיוונית ולכן ייחס את המגדלים לאוכלוסייה שומרונית.
המסלול לא קשה במיוחד ותלוי באופי הטיול שלכם באזור. כל הסביבה מוקפת במעיינות רבים ולפי עונות השנה ניתן לטייל ביניהם. כעת, בתחילת החורף מתחילות הנביעות שממלאות את הגבים שנבנו במדרונות ההרים.
כדי להגיע ממרכז הארץ, סעו בכביש 5 לכיוון אריאל ופונים במחלף לאזור התעשייה של העיר. פונים ימינה למפעל הברזל, ליד שער המפעל פונים שוב ימינה עד שמגיעים לרחבת עפר ושם חונים.
- רמת קושי: בינוני
- מתאים למיטיבי לכת
- עונה מומלצת: כל השנה
- נדרשת זהירות וליווי נשק
