חורבת עתרי: חג האסיף בכפר היהודי הקדום

במהלך המסלול בפארק עדולם, הגיע מוישל'ה דאצ'בסקי אל חורבת עתרי שלדעתו היא אחד ממסלולי הטיול שלמרות שהם משלבים נופי עד והיסטוריה יהודי שורשית – הם עדיין אינם מוכרים מספיק לציבור. בית הכנסת ההיסטורי וההכנות לחג האסיף בכתבה שלפניכם.

 

יצאנו מחורבת ריבוא המרהיבה, דרך מתעקלת שמאלה וגולשת דרומה עם הסימון האדום. אחרי כחמשה קילומטרים וחצי הגענו לצומת T ולמפגש עם כביש סלול. פנינו ימינה לכיוון מערב, פנייה שמאלה תוליך אותנו למערת עדולם. משמאל לדרך נטועים כרמים מטופחים של חברת כרמים בבעלות אדמונד ספרא. המשכנו עוד כקילומטר ופנינו שמאלה אחר הסימון הכחול.

 

רכבנו בירידה חדה ועליה נוספת בעקבותיה, עד שפגשנו בשלט עץ קטן של קק"ל, שמכריז על חורבת עתרי. מכאן צריך להמשיך ברגל למרחק 500 מטרים לפי סימון השבילים הירוק, (9454) עד לראש הגבעה. מומלץ לקשור את האופניים.

 

מדובר בדרך רחבה המסומנת כאמור בירוק, עליה שאינה קשה במיוחד ומתאימה גם למשפחות, המשכנו עד שהגענו אל הכפר המשוחזר. הוא כולל נקודת תצפית פנורמית בה מוסבר למטיילים מה שעומד לפניהם, מבנה ציבור שנראה כבית כנסת הפונה לירושלים, מבני מגורים, רחובות, מספר מערות חצובות בסלעי הקירטון הרכים.

 

לא חייבים לעצום את העיניים כדי לשמוע ולראות את ההיסטוריה מתעוררת לנגד עינינו. בתי האבן שעומדים ברום הגבעה, מספרים בדממה את סיפורם של היהודים שהתהלכו כאן, בין הבתים לפני כאלפיים שנה. עצי הזית והתאנה המתבדרים ברוח וגת האבן המשוכללת, כמו ומסבירים מאליהם מהו חג האסיף בו היו מסיימים לאסוף את התוצרת החקלאית מהכרם ומהמטעים הסובבים.

 

את ביכורי הזית והגפן היו מניחים בסלים הקלועים אותם היו מביאים לבית המקדש. גם התאנה שהנצה פתחה את תעשיית הדבלות שהיו מעטרים את גגות הישוב הקדום והקסום. היסטוריה וארכיאולוגיה שמתעוררות לחיים.

 

במערות המיוחדות, ישנם מחסנים תת קרקעיים, בורות מים, מערכות מסתור, מערת קבורה רומית הקרויה: "מערת התבליטים", ארבעה מקוואות טהרה, מתוכם רק שניים הוכשרו לביקורי קהל ומעידים כאלף עדים על הקפדתם היתרה של יהודי המקום בתקופת הבית השני על הטהרה.

בראש גבעת החורבה נמצא קומפלקס גדול של מבנים, הכולל מקווה טהרה, מבנה ציבור גדול שעשוי להיות בית כנסת , מערכת מסתור שאחד מפתחיה נמצא בפינתו של מבנה הציבור הגדול ורובע מגורים. ממזרח ליישוב נחצבה בסלע גת גדולה שבה ניתן להבחין במשטח הדריכה. במרכז המשטח בור גדול ועגול וממנו יוצאת תעלה אל בור האיגום.

נראה שהבור העגול הוא חציבה מאוחרת במשטח המקורי של הגת וייתכן שבמקור היה במרכזה שקע לבורג של גת משוכללת מסוג "גת בורג", ועל מרכזיות גידול הגפנים ליין בכלכלת היישוב. עדויות אחרות שנמצאו מלמדות גם על ייצור שמן זית ודבלות, קולומבריום מלמד על גידול יונים ופלכי נול מלמדים על טוויה של חוטים לצורכי תעשיית טקסטיל.

היישוב היהודי נהרס כאמור, במהלך המרד הגדול. לאחר המרד הגדול התחדש היישוב, אם כי לעולם לא חזר לגודל שבימי תפארתו. תושבי האתר בתקופה זו היו יהודים. במהלך ההכנות למרד בר כוכבא, 60 שנה מאוחר יותר, התקינו בכפר מערות מסתור, חלקן מסועפות. המערכות הללו שילבו בתוכן בורות מים קדומים.

מכאן צריך לרכב לפי השילוט "חורבת מדרס יציאה" הפונה שמאלה לכיוון דרום. אחרי קצת יותר מקילומטר פונים ימינה, לאחר עוד כמה מאות מטרים שמאלה, בקילומטר השלישי שוב ימינה עד שמגיעים דרך מושב צפרירים לכביש 38. משם כאשר פונים ימינה מגיעים לכיוון בית שמש ושער הגיא, ושמאלה ייקח אותנו לכיוון בית גוברין וקרית גת.

חשוב לי לציין כי את דרגת הקושי בטיול זה היינו מגדירים כקלה, אך עדיין מדובר במסלול ארוך ומאתגר עבור רוכבי האופניים. נקודת המוצא בצומת האלה כאשר נקודת הסיום בכביש 38, לא הרחק מאותה צומת. אורך המסלול: כ-13 קילומטרים.

לפרטים נוספים על חורבת עתרי כנסו >>>

מוישלה

תפריט נגישות

אצלנו הפרסום עובד

בעל צימר? מלא את הפרטים ואנו נדאג לפרסום הטוב ביותר עבורך