מעיין בעומק האדמה: טיול אביב במערת עלמה. אחד מהמקומות המיוחדים בישראל נמצא בין המושבים הגליליים דלתון ועלמה. | המערה, לה מיוחסת היסטוריה יהודית מהווה מקום מיוחד, אתגרי ויפהפה למשפחות שאוהבות חוויות. | מסע אל בטן האדמה.
אם אינכם קלסטרופוביים ומתחשק לכם טיול קליל ויוצא דופן לפסח, ההצעה שלי לצאת לטיול באזור מערת עלמה. הטיול במערה הגדולה מתאים מגיל 8 ומעלה. למשפחות המחפשות מקום מרהיב עם ערך מוסף לצאת אליו.
למה אמרת לקראת פסח? בגלל שבעוד שלושה שבועות תיפתח המערה למטיילים לאחר שהייתה סגורה חודשים ספורים כדי לאפשר לעטלפים הדרים בה את שנת החורף החיונית להם. בעבר היו במערה עשרות אלפי עטלפים עד שהבינו כי אם המקום יוסיף להיות מוקד עלייה לרגל לא יישאר אפילו לא "עכבר מעופף" אחד ומאז היא נסגרת בחודשי החורף.
הגישה אל המערה מתבצעת בדרך כלל על ידי כלי רכב ממונעים הפונים אל דרך עפר המתחילה מול כביש הכניסה לכפר ריחאניה. ניתן גם לצעוד ממושב עלמה מה שיאריך קצת את המסלול שאינו ארוך כל כך. בהמשך מתגלה אזור טרשים רחב המצריך צעידה רגלית עד לוע הר גדול שנוצר מקריסת שכבות ההר העליונות אל חללו הפנימי. בתחתית ההר נמצאת פתח המערה.
מומלץ להיכנס למערה בקבוצה של שלושה אנשים לפחות. המערה מורכבת מסלעים לחים וחלקים, ובשל כך ההליכה בה מחייבת זהירות יתרה ולכן נדרש שחברי הקבוצה יסייעו זה לזה לעבור את הבולדרים, הסלעים הגדולים. בצדי קירות המערה ננעצו יתדות עזר למבקרים, וכן, מחזירי אור כסימני דרך. המסלול במערה הוא דו כיווני, ובשל רוחבה המצומצם של המערה הדבר יוצר לעיתים עיכובים למטיילים בה.
המערה תלולה וגובהה מגיע ל-106 מטרים. באזור המערה ובתוכה מקננים עטלפים ויונים. שני מיני העטלפים הבולטים במערה הם נשפון גדות וכנפן. זמן המסלול הממוצע במערה נע בין שלוש שעות לקבוצות משפחתיות אך מטיילים יחידים יכולים להספיק אותה גם בארבעים דקות.
המסלול ממש נמשך אל תוך האדמה, המערה בנויה כמין בור בתוך בור מה שיוצר את המקום לאחד המסלולים המיוחדים בארץ. עד פתח המערה פזורות פינות ירוקות רבות הצופות אל הנוף המרהיב של רמת דלתון ורמת עלמה, וחולש על יובליו של נחל חצור.
את הפתח הראשי של המערה תמצאו בקלות לפי השלט הירוק שהוצב עשרות מטרים מצפון לפתח. ממש על יד הפתח יש עמוד ברזל נעוץ בקרקע. יורדים בתוך מבואת המערה הגדולה בעזרת יתדות ומעקות. כמו שציינתי קודם, הירידה חלקה מבוץ, אז תגיעו אל הפתח הפנימי, אותו קל לאתר גם כן בעזרת החץ הלבן שזורח מעליו.
יש המייחסים למערה קדושה, בשם מסורת האריז"ל הקדוש. מאחר שהמערה נקראה בעבר "מערת הבבליים" וייתכן על שם עולי רגל שנקברו בה. כהן המבקש לבוא כדאי שיעשה שאלת רב לפני שיגיע. תלמיד בעל ה"אור החיים" שביקר במקום תיאר את המערה ככזו "אשר אין לה קץ ותכלה" ואכן ייתכן כי היא הייתה ארוכה הרבה יותר בתקופת העבר.
בהלוך מתקדמים לפי חצים מחזירי אור לבנים, ובחזור לפי חיצים מחזירי אור אדומים. חשוב להצטייד בפנס טוב ורצוי פנס ראש, סוללות רזרביות ופנס רזרבי, נעליים עם סוליות שלא יחליקו, ובגדים ארוכים. בתוך המערה קר מאוד לא כדאי לזלזל. כמו כן, לא כדאי לבוא עם תיקים גדולים, גם בגלל שאלו עלולים לפגוע ביציבות שלכם ובעיקר בשל העובדה כי ישנם מעברים צרים אותם לא תצליחו לעבור עם תרמילי ענק.
בקצה המסדרון יורדים ביתדות במדרון תלול עד לשלט כחול "סוף מסלול". ניתן להמשיך לרדת עוד במגמה שמאלה, ולהגיע לגולת הכותרת של המערה – מעיין עם בריכה קטנה ויפהפייה בין שני נטיפי ענק, ממש בקרקעית ארץ ישראל.
סעו בכביש עכו-צפת (85) בצומת חנניה פנו שמאלה לצפת (כביש 866). ממשיכים לפי השילוט לכיוון קריית שמונה על כביש 89 ואז על כביש 886, עד שמגיעים לכפר ריחניה. בשלב זה שימו לב למספר דרכי עפר שיוצאות מהכביש ימינה (ריחניה נמצאת מצד שמאל), אחת מהן מסומנת בסימון שבילים אדום. עוקבים אחרי סימון השביל האדום, מול הכניסה לריחניה, עד לחניית העפר.
