חג הפסח קשור בקריעת ים סוף ובמעבר הירדן והכניסה לארץ שבעקבותיו. בימים אלו, כשמזג האוויר עדיין נוח, אין טוב יותר מלצאת ולחפש את מקום החנייה והמשכן שהוקם ב'גלגל'. חול המועד הוא הזמן האידאלי לצאת לחפש את המקום המקראי והמקודש לעם ישראל.
כולנו מכירים וקוראים מדי יום בימי חג הפסח את הפסוק: "מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר; הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן". ואכן, חג הפסח הוא, כידוע, לא רק חגה של היציאה ממצרים אלא גם חגה של הכניסה לארץ. אנו קוראים בהפטרה ליום הראשון של פסח, בספר יהושע, שמעבר הירדן היה ב-י' בניסן: "והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון"; בי"ד בניסן הקריבו את הפסח הראשון בארץ – "ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחודש בערב בערבות יריחו".
כל זאת ועוד התרחשו באתר ליד יריחו. במקום שבני ישראל ויהושע קראו לו גִלְגָּל. השם גלגל מוסבר בהקשר של ברית המילה והכניסה לארץ: "ויאמר ה' אל יהושע: היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם, ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה". מהפסוק הזה משמע כי כאן מסתיימת עבדות מצרים. כאן הופך עם ישראל לעם בן חורין, שמחדש את בריתו עם הקב"ה ומגשים אותה בארץ ישראל.
אז יצאנו לחפש את המקום שנקרא גלגל. חז"ל מספרים כי כאן חנו בני ישראל במשך 14 שנה בהן השבטים כבשו את הארץ והתנחלו בה. רק אחר כך, עבר המשכן לשילה. בגלל קדושת המקום והאירועים הגדולים שהתרחשו בו המשיכה גלגל להיות אתר בעל חשיבות בתנ"ך. המקום היה מקודש גם כשהמשכן לא היה בו. שאול הוכתר למלך במקום הזה, אלישע ורבו אליהו היו בו ועוד.
די קשה למצוא את מיקומו המדויק של המקום. לפי פסוקי הנביא נוכל להגדיר את מיקומה של הגלגל ממזרח ליריחו: "ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו" נכתב בספר יהושע. לפי פסוק זה זיהו רבים מן החוקרים את הגלגל עם ח'ירבת ג'לג'ול, תל קטן עם כמה חורבות, שנמצא כ-2.5 קילומטרים מזרחית ליריחו. הזיהוי מתבסס, כמובן, בעיקר על הדמיון בין השם המקראי והשם הערבי של האתר.
בזיהוי זה ישנם קשיים אחדים. קודם כל, התנ"ך מגדיר את מיקומה של הגלגל "בקצה מזרח יריחו", כלומר בקצה המזרחי של בקעת יריחו, ממש ליד הירדן, ואילו ג'לג'ול נמצאת הרחק מן הירדן. מסתבר, שמחנה בני ישראל באמת היה על הירדן, כיוון שהם היו זקוקים למים, שהרי המן ובארה של מרים פסקו עם מעבר הירדן.
יתרה מזו, מהפסוקים משמע כי יהושע, הרחיק את המחנה ככל האפשר מיריחו, שכן חשש להתקפות על המחנה מכיוון יריחו, ולכן מיקם אותו "בקצה מזרח יריחו". אך ג'לג'ול נמצאת בחלק המערבי של בקעת יריחו סמוך לעיר. בגלל הצורך במים חנו בני ישראל ליד מעיין, ואילו בג'לג'ול אין שום מקור מים.
מסתבר, שאת הגלגל יש לחפש בקצה המזרחי או אפילו הדרום מזרחי של בקעת יריחו ליד הירדן וליד מקור מים גדול. ואכן, באזור זה, לא רחוק משפך הירדן לים המלח, נמצא מעיין גדול בשם עין חג'לה. במפת מידבא ליד הגלגל מופיעה העיר בית חוגלה. זאת עיר שמוזכרת כבר בספר יהושע כעיר גבול בין נחלת יהודה לנחלת בנימין: "וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן… ועלה הגבול בית חוגלה ועבר מצפון לבית הערבה".
עין חוגלה
אזור המעיין של עין חוגלה, מכוסה בחורשות עצי דקל, שניזונים לא רק מן המעיין, אלא גם ממי תהום גבוהים, שנמצאים בשטח נרחב מאוד עד הירדן. בסביבת המעיין נמצא מנזר יווני שנקרא דיר חג'לה. המנזר בנוי על חורבותיה של כנסייה ביזנטית קדומה, מסתבר כנראה, שהמסורת הנוצרית קידשה את המקום בעקבות המסורת יהודית.
בחפירות ארכיאולוגיות שהתבצעו ליד מחנה "מול נבו", בין דיר חג'לה לעין חג'לה, התגלו שרידיה של עיר ביזנטית, שבנויה על חורבותיו של יישוב יהודי מבית שני. מסתבר, שמעבר לגידולי התמרים, שתושבי העיר התפרנסו מהם, שימשה העיר כאתר תיירות ליהודים ואח"כ לנוצרים שבאו לראות את שרידיה של המצבה בגלגל וכן את האתר, שבו התרחש הנס של מעבר הירדן.
מעבר לשרידים המיוחדים, שרדו כאן כמה תלוליות שטרם נחקרו. יש אולי לשער שתלוליות אלה צופנות בתוכן את מקום המשכן ואת גבעת העורלות, ומקום שנים עשר האבנים ואת העיר עצמה.
נמצאו שם חרסים עתיקים, לצד חפירות מעניינות מאוד. ביניהן שפה מאבן מעוגלת בפינותיה, מאגר מים ענק שמור היטב. את המקום סובב גן ענק של תמרים. מקביל לעין חוגלה יש את נחל נוחיל, הדרך לשם עוברת בנווה מדבר מיוחד עם כוכים של מערות מדהימות בהרים – פשוט מושלם.
יש תחבורה ציבורית לעין חוגלה, משם צועדים כמה מאות מטרים למקום בו יש מרכז מבקרים קטן עם פינת חי, והדרכות במחיר סמלי יחסית. ההדרכות מבוצעות על ידי מדריכים דתיים שהקדישו את חייהם לחיבור עם ישראל לארץ ישראל ולמסורת התנ"ך.
- הכניסה חינם
- מסלול קל (לא נגיש)
- סיורים ואירוח במחיר סמלי
- בטוח למטיילים
- מומלץ בעונות החורף והאביב
- יש תחבורה ציבורית
- רמת קושי נמוכה
- מסלול שעה וחצי
מתחם הגלגל
ביד'ת א-שעב הוא אתר ארכאולוגי המזוהה כגלגל גם הוא בבקעת הירדן, מדרום מערב למושב ארגמן. שטח האתר הוא 12 דונם והוא מוקף בקירות אבן. האתר נתגלה במסגרת סקר הר מנשה. לפי חוקרים שבדקו את הפעילות במקום, נראה כי הוא קשור לכניסת בני ישראל לארץ כנען בימי יהושע בן נון וסביר להניח כי כאן מקום הגלגל.
המתחם בנוי בצורת "סנדל" אשר מסביבו "מסלול" שכונה בשם דרך התהלוכות, ובמרכזו מבנה עגול – במה. לפיכך, פרופ' אדם זרטל הניח כי זה ה"גילגל" – הגלגלים מתקופת ההתנחלות של בני ישראל בארץ. המיקום הוא מול מעבר הירדן גשר אדם – מקום בו עברו שבטי ישראל את נהר הירדן בעת כניסתם לארץ כנען.
האתר הוא מתחם חד-שכבתי מתוכנן ומפותח, המחולק לחמישה שטחים עיקריים. המתחם הוקף בקיר בנוי היטב. באזור "עקב הסנדל", הוא הופך לקיר מתחם כפול שפורש כ"דרך תהלוכות" שסבבה חלק משטח ה"עקב". בולטת במיוחד במת אבן עגולה שפורשה כמזבח עולה. במקום גם שכן המשכן במהלך כל השנים, ומידות השטח מתאימות לו בדיוק רב.
כמו מידות חצר המשכן היו מאה אמה על חמישים אמה (אמה = כ–46 ס"מ) בחצר הבנויה שבמרכז המתחם יש קיר באורך של 46 מטר, העשוי להתאים לתקן חצר המשכן שהיה מאה אמה. רוחבה המינימלי של החצר – כ-23 מטרים, כלומר חמישים אמה. שתי הכניסות למתחם היו ממזרח, בהתאמה לדיני המשכן. כמו כן, עצמות בעלי חיים שנמצאו בחפירה, היו כולן כשרות.
סעו בכביש 90, בית שאן יריחו, בצומת ארגמן (ליד מפגש ציפורה) פנו מערבה לכיוון מושב ארגמן אפשר להגיע לאתר ברכב משפחתי רגיל וניתן להגיע בתחב"צ לארגמן ומשם לצעוד ברגל. נוסעים כקילומטר לכיוון ארגמן, ובעיקול פונים שמאלה לכיוון דרום לשביל עפר מול חממות המושב. כעבור כקילומטר מגיעים לחניית האתר שלצידה מגדל מודרני עגול בנוי אבן.
מומלץ להתחיל את הסיור מהגבעה הניגשת לאתר ממערב. אפשר לעלות אליה לתצפית מתוך האתר, לגובה של כ–20 מטר מעליו, משם יש מבט שלם ומקיף על כל המתחם ועל הרי גלעד הרחוקים. לאחר התצפית מומלץ לרדת לתוך המתחם ולפנות דרומה לצד ימין לעבר "עקב הסנדל" ו-"דרך התהלוכות" משם פנו למרכז האתר, לחצר הפנימית ותמשיכו צפונה לעבר הבמה העגולה.
- הכניסה חינם
- מסלול קל (לא נגיש)
- סיורים ואירוח במחיר סמלי
- בטוח למטיילים
- מומלץ בעונות החורף והאביב
- יש תחבורה ציבורית
- רמת קושי נמוכה
- מסלול שעה וחצי
- כדאי לתאם עם חטיבת הבקעה