במרחק חצי שעה ממרכז הארץ, מחכה יער ובו שלל מסלולי טיול שכולם כמו מגלויה מחוץ לארץ. חבל יתיר משופע בשבילים ואטרקציות לצד מטעי דובדבנים שהופכים את תקופה זו של סיום החורף ותחילת האביב הנעים ליותר ממושלם ביותר לטייל בו.
חורבת יתיר, המזוהה עם עיר הלוויים המקראית יתיר, הקנתה את השם ליער שפופולרי היום מאוד בקרב רבים בישראל, ואף נגישה למדי בתחבורה הציבורית. קק"ל רישתה את היער בדרכי נוף והוסיפה בו חניוני נופש ושבילי הליכה ברגל, שבהם אפשר להגיע לאתרים הפזורים לכל אורכו. ביער עובר גם שביל ישראל, לצד שבילים מיוחדים וקסומים המתאימים לכל המשפחה.
לפני קרוב ל-60 שנה, החלו יערני קרן קיימת לישראל בנטיעת עצים בין הטרשים של המרחב הררי, חבל יתיר שנמצא על ספר מדבר יהודה. נטיעת היער באזור היבש סמוך לקו הפסקת האש עם ממלכת ירדן, נעשתה כנגד כל הסיכויים, אך למרות זאת הלך היער והתפתח עד שהפך לגדול שביערות ישראל. יער יתיר משתרע כיום על פני כ-40 אלף דונם והוא אף ממשיך ומתרחב.
יער יתיר הוא מהיערות המגוונים שביערות ארצנו. מלבד האורן והברוש למיניהם שניטעו במקום, תוכלו למצוא בו מינים מיוחדים של אקליפטוס הפורחים בפריחה אדומה ומרהיבה. ביער צומחת אלה אטלנטית, אשל הפרקים, שיטת הנגב ושיטה סלילנית, שיזף מצוי, חרוב מצוי, אלת הבוטנה (פיסטוק) וכן שיחים כגון רותם המדבר, שיח אברהם מצוי. בגיאיות שבין המדרונות מעבדים התושבים מיישובי הסביבה מטעי פרי וכרמים.
חבל יתיר שוכן באזור המעבר שבין הרי יהודה לנגב. זהו מרחב הררי, שפסגותיו מתנשאות לגובה של עד כ-700 מטרים מעל פני הים. כמקום השוכן בספר המדבר, כמות המשקעים בחבל יתיר זעומה למדי ומסתכמת בכ-250 מ"מ גשם בשנה בממוצע. רוב השטח מכוסה סלעי קירטון, סלע שאינו מעביר מים כמעט, תכונה המוסיפה ליובש הקרקע.
בשיפולים הצפוניים של יער יתיר שוכן היישוב שני, ממזרח ליער נמצא הכפר עמשא וצפונה לו היישוב מצדות יהודה או בשמו המוכר יותר, בית יתיר. כולל בתחומו את מבנה משטרת הגבולות הירדנית. ראשוני היישוב התגוררו במצודת היערנים עד שעברו לנקודת הקבע שלהם. אנחנו יצאנו למקום באמצעות תחבורה ציבורית עליה העמסנו את האופניים, ויצאנו לחרוש את האזור.
בתחום היער נמצאים אתרי עבר. בראשונה נכיר את דרך יער יתיר, שאורכה כתשעה קילומטרים, סלולה לכל אורכה ממצודת היערנים ועד מבוא הר עמשא שליד חניון מקסיקו. הדרך מסומנת בצבע ירוק והיא חלק מהכביש האזורי 316, המחבר בין חורה לסוסיה. מכביש 31, כ-2.3 קילומטרים ממזרח לכניסה לחורה, נפנה צפונה בכביש 316 ונגיע לאחר כ-13.5 קילומטרים למצודת היערנים.
לאורך דרך הגישה ראינו את מצודת היערנים שנבנתה לצוות המקצועי של יער יתיר ומקום מגורים לעובדי היער ובני משפחותיהם. בעבר, חלף כאן קו שביתת הנשק בין ישראל לממלכת ירדן בקרבת היער ועל כן המבנה נבנה כמבצר במקום גבוה השולט על סביבתו. מצודת היערנים ממשיכה לשמש את עובדי יער יתיר, אם כי הם אינם מתגוררים בו.
המצודה משמשת גם מרכז שדה ויער לפעולות חינוך והכרת הסביבה. העלייה למצודה מתבצעת בתיאום מראש לקבוצות בלבד. מטיילי שביל ישראל מוזמנים להגיע ללא תיאום במהלך שעות היום, להצטייד במים או להטעין חשמל בנייד.
אחד המקומות המבוקשים בשמורה הוא מצפור ילדי ישראל. המצפור מעניק תצפית יפה על חלקיו המזרחיים של יער יתיר. סמוך למצפור הכשירה קק"ל חניון נופש. במדרון המקביל לכביש 316 יצרו יערני קק"ל טרסות ונטעו בהן עצים רחבי עלים. האדמה הנאספת מאחורי הטרסות מעניקה לעצים תנאי קרקע משופרים ומים למכביר למרות היובש האזורי.
בעת ביקורנו במקום, נחסמה דרכינו בחורבת ענים. מדובר בחורבה גדולה ובה עשרות מערות ששימשו בימי קדם מרתפים ומחסנים. המשקופים של מערות אחדות מעוטרים בתבליטי רוזטות ומסביבן פזורים בורות מים, גדרות אבן ומתקנים חצובים. כעת המקום סגור לרגל שיפוצים.
גם בעבר שהיינו כאן, הביקור במערות אסור. אך בהחלט אפשר ומומלץ לבקר בשרידי בית הכנסת הקדום, שהוא גולת הכותרת של הביקור במקום. בית הכנסת הזה נוסד נבנה בתקופת חורבן בית שני, והוא בנוי אבני גזית גדולות ששרידיהן מתנשאים לגובה של שלושה מטרים. בקיר החזית קבועים שני פתחים, סגנון אופייני לבתי הכנסת של הר חברון – אשתמוע, סוסיה ומעון.
לאורך הקיר המזרחי של בית הכנסת, נחשפה אכסדרת הכניסה ובחזיתה עמודים וכותרות. בתקופה המוסלמית שימש המבנה מסגד. מדרום לבית הכנסת יורדות מדרגות לבור מים ולמערות מסתור. בראש חורבת ענים נמצאים שרידי מבנה ריבועי, שעובי קירותיו חמישה מטרים. המבנה שימש מצודה בתקופת מלכי יהודה. חלק מאבני המצודה נלקחו לבניין בית הכנסת.
את רשמי המשך טיולינו ביער יתיר, נפרט גם בשבוע הבא