כשרות

כשרות המאכלים / בישולי עכו"ם / בשר וחלב וכו'

א. הרוצה לקנות צ'יפס או פלאפל וכדו' שמטוגן במכונה ע"י גוי או על ידי יהודי שאינו שומר תו"מ, אף אם השמן כשר יש אומרים שיש לחוש בזה לבישולי עכו"ם (לגבי מומר נחלקו הפוסקים אי דנים אותו כעכו"ם לעניין הבישול). וכן שווארמה גם הנמכרת במקומות עם השגחה ראויה יש אופנים שכאשר חלק מהפעולות נעשות ע"י פועל גוי לדעת השו"ע יש לחוש שנאסר משום בישולי עכו"ם[1].

ב. כשרוצים לקנות קפה במסעדות או בתחנת עצירה וכדו', מצד בישולי עכו"ם לרוב הפוסקים מותר לקנות קפה במסעדה של גוי[2]. ומצד עצם כשרות הדבר, אם המכונה מוציאה רק מים חמים, ואין בה בישול שאר דברים (במידה ואין חשש כשרות על הקפה והחלב[3]), מותר לקנות קפה כשרואה שלוקח מים ממכונה זו ולא מכלי אחר. [ולא צריך לחשוש מצד זה שלפעמים מכניס מהמכונה מים לדברים שאינם כשרים וזיעה חוזרת].

ג. כשקונים בחנות של תחנת דלק וכדו' בורקס או עוגה שכבר מוכנים לאכילה (עם הכשר) ומבקשים מהגוי שבחנות שיחמם במיקרוגל או בתנור, אין בזה איסור של בישולי עכו"ם, אך יש לחוש לבליעות של מאכלים האסורים. והעצה היא שיעטוף בתוך ניילון או נייר כסף וגם יכניס למיקרוגל או לתנור בתוך כלי חד פעמי סגור, וכשהוא בב' כלים סגורים מהני בשעת הדחק. ולגבי פיצות מוכנות אלא שאינן אפויות, אם המחמם הוא ישראל החשש הוא רק לבליעות, אולם אם הוא גוי (וי"א גם מחלל שבת) יש לחוש בפיצות משום בישולי עכו"ם.

ד. וכן כשמגיע למקום ואינו יודע את טיב הכשרות של הסירים וכדו', ורוצה להניח אוכל מע"ג הסיר של הבעה"ב להפשיר, אם יניח בתוך שני כלים ויהיה יבש ביניהם ונקי, יוכל להניח, וכן בצורה זו יכול להכניס לתנור או מיקרוגל וכדו' אם הוא נקי.

ה. להשתמש במנגל שמצוי בדרכים, בדרך כלל אין כל היתר, כי יש בו שומן ממש בעין, וגם אם מעבירו ומלבנו באש מצוי מאוד שנשאר שומן בעין.

ו. כשנמצא במקום שיש רק כיור אחד, לכתחילה לא יניח כלים חמים בתוכו, וכן לא יערה מים חמים על הכלים שבתוכו.

ז. אם השיש נקי יכול להניח עליו סירים קרים, וכן מאכלים קרים. לסירים חמים, יניח דבר המפסיק כנייר כסף וכדו' בין השיש לסיר. להניח מאכלים חמים, צריך להניח על השיש שתי שכבות נייר כסף, או שתי דברים המפסיקים.

ח. כד חשמלי אין צריך לחשוש שמא חיממו עליו דברים אסורים, אבל אם הוא עשוי ממתכת או מפלסטיק שיש מתכת בתוכו, נכנס לשאלה של איסור שימוש ללא טבילה.

ט. וכן אין לקחת כלי ששימושו בצונן משָכֵן שאינו שומר תו"מ, או להשתמש בכלים שישנם היכן שנמצא. דגם בזה יש שאלה של שימוש ללא טבילה.

י. ולהשתמש בסכין יותר חמור, וביותר אם חותך מאכלים חריפים שיכול להכשל במאכלות אסורות ממש, כיון שהחריף מפליט בליעות ישנות ומשביחן[4]. וגם בלא חריף לכתחילה לא ישתמש בצונן יבש, אלא אם כן יערה עליו מים רותחים. וכן בקוצץ ירקות (סלייסר וכדו') יש לחוש שהגוי חתך פירות וירקות חריפים מעט או חמוצים שהיו של טבל וערלה, וכשהיהודי חותך בהם אחר כך ירקות או פירות חריפים או חמוצים קצת, אפילו שזה בצונן נכנסות בהם הבליעות של איסור שהיו בסכינים.

יא. כלים של בעל המקום שאינם טעונים טבילה כגון צלחות כוסות מחרס פלסטיק וכדו' רשאי לאכול או לאכסן בהם מאכלים קרים שאינם חריפים.

יב. ניתן להשתמש בפלטה חשמלית של המקום ע"י שינקה היטב, ויניח עליו נייר כסף, וראוי שתחתית הסיר תהיה יבשה, אם רוצה להניח עליו מאכלים ללא סירים יניח שתי שכבות של נייר כסף, אם ברור שלא השתמשו בפלטה במעל"ע האחרון במאכלים שאינם כשרים, יכול להניח עליו את הסיר גם ללא נייר כסף, אבל לא יניח עליו עצמו את המאכל. וכן אם החצובות נקיות ולא השתמשו בהם במעל"ע האחרון רשאי להניח עליהם סירים[5]. אם הפלטה מלוכלך יניח עליו שתי נירות כסף ועליו את הכלי. .

יג. בדרך כלל אי אפשר לסמוך על בעל המקום שאומר שמשתמש רק בכשר, כי לא תמיד הוא נאמן, וגם מונחי ומושגי כשרות היסודיים אינם ידועים ונהירים לו, ובמיוחד אם משכיר גם לכאלה שיתכן והשתמשו באיסור. [הערת המערכת: מומלץ במקרי ספק לבדוק את המקום עם משגיח כשרות]

יד. כשמתיישבים לאכול על ספסלים או שולחנות שבגינות, ובצד השני יושב חילוני או גוי ואוכל את מאכליו, או אפילו יהודי שומר תו"מ ואחד אוכל לחמניה עם בשר ואחד עם חמאה, מותר. אבל אם יושבים יחד משתתפי נסיעה מאורגנת וכדו', הדין חלוק: אם לא מכירים כלל אחד את השני לא צריך לחשוש, אולם אם מכירים וכל אחד מניח את שלו על השולחן או הספסל, צריך לעשות היכר ביניהם.

טו. כשאוכלים על שולחנות בגינות וכדו', אם השולחן נקי, ניתן להניח עליו מאכלים קרים, ומאכלים חמים יניח רק בתוך צלחת וכדו', ולכתחילה יניח תחת הצלחת גם ניילון או נייר וכדו'. אם השולחן מלוכלך משיירי מאכלים, במאכלים קרים יניח תחתיהם כלי, ומאכלים חמים יניח בכלי וגם ישים נייר או ניילון וכדו' תחת הכלי.

טז. לקנות מוצר שאין עליו כשרות ראויה, גם אם כתוב עליו שהוא מאה אחוז טהור, יש לחשוש שמא מעורבים בו רכיבים אחרים באחוזים קטנים שלפי התקן מותר עדיין לכתוב שהוא מאה אחוז טהור.

יז. ישנם מוצרים ללא הכשר הזהים ממש לאלו שיש עליהם הכשר, ולכן כשקונים בחנויות המוכרות גם מוצרים ללא הכשר חשוב לשים לב האם יש על מה שקונים הכשר.

יין נסך / בשר שנתעלם מן העין / חלב עכו"ם

יח. בית הארחה וכדו' שמסתובבים שם מנקים עובדים זרים או מחללי שבת, צריך לברר את התנאים שמותר להשאיר בחדר או במקפיא הציבורי במטבח בקבוק יין פתוח, או בשר שהביא עימו.

יט. חלב שמוכרים במשק בעלי חיים, אם לא ראו את החליבה בהרבה אופנים אסור, ומצוי שעובדים זרים מתעסקים בחליבה. ואפי' כשישראל עומד ורואה יש מחמירים אם הישראל לא בדק את הכלים לפני החליבה, וכ"ש אם נמצאת במשק חיה טמאה שיש לה חלב.

 

***

 

[1] עיין שלחן מלכים שער ו' פרק א'.

[2] בשבה"ל ח"ב מ"ד כתב שבנס קפה בעל נפש ראוי להחמיר גם לדעת המתירים.

[3] יש תחנות המחזיקות שתי שקיות חלב פתוחות שאחת מהן עם כשרות למבקשים ואחת בלי, וצריך לשים לב מאיזו מהן שופך.

[4] מאחר ובמציאות דין מעלת חריף בחיתוך בסכין או מגרדת וכדו' שמפליט ומבליע ומשביח אפילו אחרי זמן מרובה אינו ידוע להרבה משומרי תורה, וישנם אופנים שכאשר ישתמש בהם לחריף יאסר אפילו בדיעבד ובלא־מודע יאכל בליעות אסורות, לכן מהראוי להביא סכין מקלף וכדו' משלו.

[5] דמכלי לכלי לא עובר ללא רוטב אבל לכתחילה לא מניחים אבל כאשר הוא כבר אינו ב"י נראה במ"ב תנ"א סקקל"ו שמותר לכתחילה וכן כאשר זה ג' כלים נראה במ"ב שם שמותר. ,