משפחת דאצ'בסקי יצאו לנפוש בצפון ולא שכחו לפתוח את הנופש כבני תורה ולגעת בהיסטוריה היהודית. המסע בקברי הצדיקים שלא הכרתם והסיפור היהודי הגדול שעומד מאחוריהם | זו תורה וזו שכרה.
את השבוע השני של בין הזמנים עשינו בצימר בסמוך למירון. בשל הרצון המשותף שלנו להתחיל את הנופש בהתחזקות ובתפילה להי"ת. לפתיחת השנה יצאנו לקבר חבקוק הנביא הנמצא סמוך לחוקוק. אם פונים דרומה בצומת נחל עמוד – קדרים, לכביש 65, ואז נכנסים מערבה כשני קילומטרים לדרך עפר, ניתן לראות שביל להולכי רגל הממשיך עד למקום קברו של חבקוק הנביא.
הקבר נמצא בסמוך למעיין קטן השוכן בתוך מבנה אבן יפה. המבנה שבור בחלקו ובנוי אבנים מסותתות, והכניסה אליו היא דרך מדרגות הנמצאות בחזיתו ויורדות אל המים הקרים. סביב המעיין ישנם עצים רבים המעניקים צל רב, וניתן לשבת תחתיהם, לנוח או לערוך פיקניק.
לקראת שעת מנחה יצאנו לציון קברו של התנא רבי ישמעאל כהן גדול. מתחם הקבר נמצא נמצא בין מושב שזור והכפר סאג'ור, מדרום לפקיעין. על ציון הקבר נבנה מבנה גדול ורחב ידיים, ובתוכו מצבה מכוסה פרוכת שעליה נרקם: "התנא הקדוש האלוקי רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, מעשרת הרוגי מלכות"..
כידוע, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא ששימש בכהונה גדולה בשלהי ימי הבית השני. זכה להתגלות אלוקית בעת שנכנס לקודש הקודשים להקטיר קטורת ביום הכיפורים. הוא הוצא להורג בידי הרומאים יחד עם רבן שמעון בן גמליאל נשיא הסנהדרין.
אגב, כ"ה בסיוון, מועד פטירתו של רבי ישמעאל מוזכר בפירוש בשולחן ערוך שראוי להתענות בו "תענית צדיקים": "אלו הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות בהם… בכ"ה בו נהרג רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל ור' חנינא סגן הכהנים".
נהוג לבוא לפקוד את הקבר בכ"ה סיוון – יום הוצאתו להורג, בו מגיעים אלפים למקום לרגל ההילולה. המסורת בדבר זיהוי הקבר קושרת אותו להתיישבות היהודית הקדומה באזור, שכן שם שכן היישוב "שזור" ממנו יצא בין השאר רבי שמעון שזורי שגם קברו נמצא לא רחוק משם.
רבי משה בן מכיר או משה בן יהודה המכירי היה ממקובלי העיר צפת במאה ה-16, עמד בראש ישיבה בעין זיתים וחיבר את ספר "סדר היום". מייחסים את ציון קברו לחורבה הנמצאת על אם הדרך הכביש הישן בין צפת לעין זיתים לשם נועדו פנינו.
ישיבתו של רבי משה בן מכיר שכנה בסמוך לצפת. על אופייה של הישיבה, תקנותיה ומנהגיה ניתן ללמוד מכמה איגרות שנשלחו לחוץ לארץ בבקשת סיוע כספי תוך שהן מתארות את סדרי הישיבה. מהאיגרות ניתן לראות את האופי המיוחד וההיסטורי של הישיבות הספרדיות בתקופה ההיא. הישיבה הורכבה מתלמידי חכמים, "חברים מקשיבים", שהתכנסו ללמוד תורה יחד כאשר בראשם עומד "הראשון" או "החכם". לפי שמתואר באיגרות, ישיבתו של רבי משה בן מכיר התקיימה בעין זיתים כנראה משנת שמ"ב. בעקבות שוד של "אורחת ישמעאלים" שעבר עליהם הם ברחו לצפת והישיבה עברה לצפת בשנת שס"א.
אין ילד שלא שמע את סיפור הגבורה של רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי, "בעל האקדמות". הוא חי בוורמיזא לפני למעלה מתשע מאות שנים, שם שימש כחזן ומכאן התוספת לשמו – ש"ץ מספרים כי נשלח כשליח למקום מושבם של עשרת השבטים שמעבר לנהר סמבטיון, הנהר הזורק אבנים בכל ימות החול, כדי לגייס יהודי שיילחם בכומר באשכנז שהרג בכישופו יהודים. רבי מאיר עבר את הנהר בשבת משום פיקוח נפש, ולא היה רשאי לשוב למקומו בשבת ולכן נשאר ושם נטמן.
אך מנגד מסורות רבות גורסות כי קברו של רבי מאיר בעל האקדמות נמצא דווקא בארץ ישראל, הם מספרים את המעשה קצת אחרת: אחד מן הכמרים באשכנז היה רשע ושונא ישראל יותר מחבריו. כל העת הוא הכפיש אותם והוציא את דיבתם רעה ואף הלשין עליהם בבית המלך.
ויהי היום והכומר דרש מאת היהודים לבוא ולהתווכח עמו בפני המלך בנושאי אמונה. היהודים בקשו מאת המלך לתת להם ארכה כדי שיספיקו להביא אחד מחכמי ישראל המובהקים שידע מה להשיב לכומר. הם הביאו ממרחק את הרב רבי מאיר ב"ר יצחק, והוא הצליח בחכמתו, לנצח את הכומר ולהציל את היהודים, ועל-אודות הנס הזה, נתחברה מגילה מיוחדת, שהיו קוראים אותה בחג השבועות.
בכפר הדרוזי ג'יש שנקרא על שם הכפר היהודי שקדם לו – גוש חלב שוכן קברו של רבי מאיר בעל הנס, כן זו לא טעות בספרים רבים מוזכר בעל האקדמות בשם זה בשל הניסים שזומנו לו ואותם סיפרנו קודם. בגוש-חלב יש בית קברות יהודי עתיק ובו קבורים כמה מבעלי התוספות שעלו בעליית 300 הרבנים מצרפת וביניהם קברו של רבי מאיר ברבי יצחק שליח ציבור מחבר האקדמות.
בכך סיימנו יום גדוש בתפילה על קברי קדמונינו עם נגיעה בהיסטוריה היהודית.
