הירדן מתמלא מכמה מקורות מרכזיים החצבני, הבניאס והדן. | מוישל'ה ובנו יצאו אל הצפון הרענן שמתחיל להתעורר לקראת החורף המתקרב ובא.
בני הגדול, בחור מבוגר בישיבה גדולה, לומד במשך תקופה ארוכה מדי ליל שישי בשיעור מעמיק עיוני בו משתתפים בחורים רבים מישיבתו ומישיבות נוספות בספרו של בעל "התניא". ולמרות שמשפחת דאצ'בסקי רחוקה מפסיקות ומנהגי חסידות חב"ד שמחתי לשמוע על הסיום שהם עשו בשיעור הקבוע.
כאות הערכה וכמחווה שרק אני יכול להציע אותו, ביקשתי ממנו לצאת יחד לחב"ד במקורות הירדן – חצבאני, בניאס, ודן. שלושת הנחלים הללו המתמזגים לנהר הירדן יוצרים זרימה שוצפת המהווה את פנינות הטבע המדהימות ביותר, מבריאות את מפלס המים באגם הכינרת, ונותנות חיים למקורות ומקווי המים בישראל.
נחל שניר המוכר יותר בשמו הערבי חצבאני, מתחיל בניגוד לחבריו, נחל הדן והבניאס כמה עשרות צפונית למשולש הגבולות ישראל-סוריה-לבנון. הוא מתחיל כנחל אכזב אליו מתנקזים ההרים, אט אט פורצים המעיינות המזינים את הנחל, ומתחילים לזרום דרומה לעבר ישראל ורמת הגולן.
חלקו הצפוני של החצבאני הקרוב לגבול המסוכן, נשמר כשמורת טבע סגורה כדי לשמר את הנחל על מצוקי הבזלת המרהיבים בו. בהמשך נמצאת השמורה אליה הועדנו את פנינו בבוקר סתווי ואפרורי משהו.
הנחל, משנה את פניו בתקופה הקסומה הזו של הסתיו. עצי הדולב המרשימים משירים את עליהם ומרצפים את השמורה כמו באירופה, במרבד בוהק ויפיפה של הצבע המיוחד והאדמדם של עלי השלכת.
העצבנות, היא הדבר המרשים ביותר בנחל החצבאני. עם הייתה עונה גשומה ומליאת משקעים הנחל יהיה סוער וגועש וימשוך חובבי שיטפונות שיגיעו לגשר שניר בכדי לצפות בו. אבל בעונות אחרות או בשנים שחונות זה ייראה אחרת לגמרי.
אם אתם אנשים אקסטרימים, אתגריים ומליאי עזוז אני ממליץ לכם לשכור קיאק ומשוטים וכאשר הנחל יוצא מגבולות השמורה תוכלו לצאת לשייט אנרגטי שוצף ושוטף עד להתמזגות שלושת נחלי חב"ד – חצבאני בניאס ודן לנהר הירדן.
נחל הבניאס עובר גם הוא בין מצוקי סלע הבזלת הצמחייה ירוקת העד בזרם שוצף ובחן. אם אינכם בנויים למסלולים אתגריים תוכלו לחלוטין לשלב אותו בעת טיולכם בנחלי מקורות נהר הירדן. אני ממליץ להיכנס גם כן לשמורת הבניאס, שם נבנה מסלול הליכה משפחתי תלוי על גשרים ומרהיב ביופיו.
לעומתם, גדול פי שניים ובתוואי שונה לגמרי, זורם לו נחל דן. זרימתו שכפולה בכמות המים של החצבאני והבניאס גם יחד, אינה מתפתלת בין מצוקי סלע הבזלת אלא נשפכת בינות השיחים העבותים אל מקום התמזגות הנחלים.
יצאנו משמורת החצבאני לכיוון קיבוץ דפנה שבפאתיו, בצידם השני של מטעי האבוקדו הגובלים בגדר היישוב נמצאת פנינת נחל שקטה יחסית המספקת מיקום מושלם לפיקניק ולארוחת צהרים נחמדה. הישיבע בוחער המוכשר תפס דגים ממי הנחל הקרים, הניח אותם על המנגל וכך סידר לאבא שלו עוד תוספת מזינה חמה וטעימה לארוחת הצהרים.
הנחל השלישי שאנו ממליצים לסיים איתו את יום הטיול הוא הבניאס. המפל שלו, הינו בעל עוצמת הזרימה החזקה ביותר בישראל – הוא צונח בעוצמה וברעש אדיר מגובה של כעשרה מטרים אל ברכה יפהפייה המוקפת בצמחייה.
רשות שמורות הטבע שמתפעלים את המקום הקימו שביל תלוי ומונגש שממנו אפשר להשקיף על המפל שמשפריץ מים אל מרפסת העץ המסודרת. שאון המים הזורמים והמראה המרהיב והשופע הופכים את החוויה למהנה במיוחד.
סמוך למעיין הבניאס עולה שביל מדרגות רחב אל מערת בניאס. חמש גומחות חצובות במצוק שליד המערה הן שרידי התיישבות עתיקה במקום. במקום גם שרידי מקדש שבנה המלך הורדוס לכבודו של הקיסר אוגוסטוס.
בדרך ראינו את טחנת הקמח מטרוף – טחנת קמח פעילה ומרהיבה ששימשה את הכפרים מסעדה ועין קיניה, שהשתמשו באנרגיית מי הנחל, לצד טחנות הרוסות נוספות העומדות במורד הנחל.
אין אפס, נחלי הצפון ובראשם מקורות הירדן הינם מקומות שמרחיבים את הלב ומעוררים את הדעת בכל זמן בשנה. אנחנו ממליצים לכם לבוא גם כן עם כל המשפחה.
לקריאה על מעיינות ונחלים נוספים כנסו לעמוד מעיינות ונחלים.
