מעיינות הגיא הנעלם: משפחת דאצ'בסקי חותמים את חופשת בין הזמנים בהרי הכרמל, ומטיילים בנחל כלח על גיאיותיו הטובלים בירוק, מערותיו הקדומות, ומעיינותיו השופעים. נופי ירוק העד המזכירים את נופי שוויץ המוריקה והקסומה קראו לנחל על שם המדינה האירופית הקטנה • לא אבד הכלח.
לאחר לינת הלילה בווילה ברכסים, פנינו בבוקר בחזרה לכיוון הכרמל הפורח. הפעם, תכננתי מסלול קליל יותר כדי שנוכל לחזור הביתה בזמן שפוי. אבל לפני הכל, אתן כמה הסברים על יערות הכרמל. היערות מוגדרים כפארק הכרמל, ומשתרעים על פני עשרות רבות של אלפי דונמים ובהם גן לאומי ושמורת טבע בהיקף כשישים אלף דונם. הפארק יוצר מרחב רציף של שטחים פתוחים מהגדולים והמרשימים שבישראל.
על רכס הערים הירוקים משתרעים נחלים רבים: נחל מערות, נחל נדר, נחל גלים ונחל כלח שנחשב יפה במיוחד בשל אזור המצוקים בנחל המכונה "שוויצריה הקטנה" הדומים להפליא לנופי שווייץ. יש בו חניוני נופש, מצפורי נוף ושבילי הליכה מסומנים לשם נועדו פנינו.
התחלנו את המסלול ברחבת החניה ליד משרדי פארק הכרמל, לשם הגענו באוטובוסים עם חבר של בני הגדול המתגורר בשכונת הדר החיפאית והחרדית שם התפללנו תפילת שחרית. הסימון הכחול מוביל אל אפיק הנחל כאשר תחילה הולכים לכיוון דרום ואט אט לוקח אתכם השביל ימינה, בחזרה לצד הכביש ממנו הגענו.
בשטח שמורת הנחל עצים רבים, ביניהם אלון מצוי ואלה ארץ ישראלית. על המצוקים פורח בין השאר פרח שושן צחור הנדיר והמוגן, ושפני סלע חיים על המסלעות ביניהם. במפגש של הנחל עם נחל גלים ניתן למצוא את השקמה העתיקה ומעליו נמצאת מערת אורנית.
תוך כמה דקות הליכה, נכנסנו אל תוך חורש ים תיכוני סבוך המאופיין בהרבה עצי אלון ואלה ארץ ישראלית וכן עצי קטלב רבים ההליכה במורד הנחל מרהיבה בסוג של גיא שנעלם בסבך העמוק ומתאים לכינוי שוויצריה הקטנה. בשעות הבוקר הנחל משרה אווירה שלווה, וכמו בנחל יגור וכל חלקי הכרמל, במהלך קטעים מסויימים במסלול כדאי לשבת על הסלע ולהיעזר בידיים לירידה כדי להימנע מהחלקה מסוכנת.
צעדנו במשך שעתיים עד שהגענו למפגש עם שביל נחל גלים המסומן בירוק ומתמזג לכחול. פגשנו שם צעירים בחורי ישיבות שבאו מכיוון אוניברסיטת חיפה לאורך הנחל. נחל כלח בו הלכנו, הוא למעשה יובל של נחל גלים הנשפך מהכרמל עד לים התיכון. לפני כחמישים שנה הוקם במקום חי בר הכרמל – מפעל שנועד להחזיר לטבע את בעלי החיים שנכחדו מהאזור. ואכן אני חייב לציין כי במסלול ראינו את אייל הכרמל רץ בחדווה כשלצידו שני עופרים קטנים, הם כמו בעלי החיים האחרים בסביבה סיפור ההצלחה של החי בר האזורי.
המשכנו בסימן הכחול עד שפנינו אל נחל נדר בסימון שבילים שחור. משם מתחיל טיפוס אתגרי המביא את המטיילים לאחת הנקודות היפות והמרעננות במסלול – עין קדם. המעיין נובע מתוך שתי נקבות שחצובות בהר, והוא שופע במים צלולים וצוננים כל השנה. בעזרת פנס ובגד ים תוכלו להיכנס לשתי הנקבות.
הימנית היא הנקבה הקלה והפשוטה יותר, אורכה כחמישה עשר מטרים, המים בה רדודים קרירים ונקיים. הנקבה השנייה חסומה בקיר בטון שנבנה כדי לאפשר את שאיבת מי המעיין. בקיר ישנו חלון קטן דרכו ניתן להשתחל לתוך הנקבה השנייה.
הבחורים הצעירים וההרפתקנים שלי, השתחלו כמובן לחלון הבטון, שם המים עמוקים יותר וכל הגוף נרטב גם הנקבה עצמה ארוכה הרבה יותר. ואכן, בצד השביל המוליך אל המעיין ניתן לראות שרידי אמת מים היסטורית שהובילה את המים מהמעיין לעבר טירת הכרמל.
לאחר ארוחת צהרים מאוחרת יצאנו רטובים ורעננים בחזרה אל השביל הכחול . ממול על צלע ההר, אפשר לראות את מערת אורנית. בנקודה זו יש שתי אפשרויות לסיום המסלול: הראשונה, ממשיכה עם סימון השבילים הכחול בנחל גלים עוד כקילומטר וחצי עד טירת הכרמל. והשניה, אותה בחרנו, לטפס קלות לכיוון מערת אורנית שהיתה סגורה למבקרים עד לפני שבועיים בשל היותה מקלט חשוב לעטלפי חרקים שישנים את שנת החורף. במערה מספר חללים גדולים וכן מסדרון המוביל לשתי קומות, כמה אולמות ומעברי זחילה הצעירים נהנו מאוד והתעכבו זמן רב במערות.
משם המשכנו עם שביל המסומן באדום שיוביל אותנו אל נחל ספונים ולמערה נוספת. אנחנו העדפנו לרדת עם השביל האדום לעבר היכל הפיס של טירת הכרמל שם מסתיים המסלול. התפללנו מנחה בעיר הקטנה, נפרדנו מהחבר של בני שחזר אל בית הוריו בחיפה, ויצאנו בחזרה אל עיר הקודש ירושלים. אל הבית החמים, ואל אם המשפחה המתגעגעת.
