מקומות תצפית לקראת בוא החורף
חובבי טבע רבים יוצאים אל ערוצי הנחל כדי לצוד שיטפונות ולצפות במים הנסחפים בקול שאון אל הים. לקראת החורף וברכת "משיב הרוח ומוריד הגשם" אנחנו ממליצים לצאת אל נחלי הדרום ולצפות בשיטפונות הניגרים מההר הגשום אל המדבר הצחיח | מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים
באזורים המדבריים של הארץ השיטפונות הם תופעה מדוברת ומוכרת. מדבר יהודה אומנם אינו אזור משופע במשקעים ורוב נחליו מוגדרים כנחלים אכזבים – יבשים ומאכזבים. אך נקודת המוצא של הנחלים במדבר הזה, כמו שנכתב בכתבות רבות ב"כוכב הנופש", מתחיל באזור הרי ירושלים והרי חברון הגשומים מאוד. כתוצאה מכך בתקופות מלאות משקעים, מתנקז הגשם בסערה בבת אחת ומציף את הנחלים היבשים.
וכך, אחרי גשמים חזקים מתנקזים המים אל ערוצונים קטנים ונאספים ונקווים בנחלים הגדולים, גודשים את ערוציהם בסערה גדולה ונגרפים אל הים.
כשמדובר בנחלי מדבר יהודה, מרשים לראות את הפרשי הגבהים הגורמים לזרימה החזקה ולמפלי הענק שמעוררים את הרגשות ומזרימים אדרנלין של ריגוש.
חובבי טבע רבים יוצאים בעת שיטפון לצפות לאורך מסלולי זרימת השיטפונות. במדבר יהודה קיימים מפלי מים אדירים, וביניהם המפל הגבוה ביותר בארץ.
המים סוחפים איתם כל הבא בדרכם, משרוך נעל, דרך שרכי סלע וצמחייה ירוקה, וכלה במשאיות שנתקעו בהיותן במסלול השיטפון. המים העכורים והאדירים מהווים ניגוד עז לצחיחות המדברית שמסביב.
בדיוק זה הדבר שמוביל את אלו שנקראים "ציידי שיטפונות" אל ערוצי הנחל המסוכנים האלו. באמצעות רכבי שטח הם נוסעים בדרכי העפר הבוציות, דווקא בחלקים העליונים של הנחלים. מכלול הסכנות הוא גדול, אדמת הלס במדבר יהודה הופכת להיות מסוכנת לנסיעה ולצעידה, בשל הלחות שבאוויר ולכן צריך לנהוג במשנה זהירות.
נחל תמר, נקרא על שמם של מטעי התמרים הסמוכים לשפך ים המלח. ככל הנחלים במדבר יהודה, מקורותיו של הנחל בעומק מדבר יהודה, מזרחית לבית לחם. לכן כשיורדים גשמים בגב ההר תהיה בו זרימה – חשוב לבחור את הנקודות הגבוהות לתצפית.
מגיעים אל הנחל מצפון ים המלח, חוצים שני נחלים גדולים (נחל קומרן ונחל קדרון) שמהווה סיכון מסוים שצריך לקחת אותו בחשבון.
במקום סימון שבילים ירוק המטפס בערוץ הנחל עצמו עד המפל ובו בפירוש אסור ללכת בימים מועדים לשיטפונות.
בסמוך לכביש ישנה פנייה שמאלה, לשביל מסומן אדום המוליך אל נקודות תצפית מגבוה על ערוץ הנחל.
כחצי שעה של נסיעת שטח 4×4 מירושלים לכיוון היישוב תקוע אל המדבר.
הדבר המדהים מתבטא שהוואדי יבש בדרך כלל, ולפתע זרזוף מים קטן מתקדם במהירות אל תוך הערוץ מתרחב ודוחף אבנים וענפים. הערוץ מתמלא במים זורמים – והופך במפתיע את הוואדי הצחיח, לנחל איתן שזורם בכוח עז וחוצה את האדמה וקול פכפוך המים ממלא את המדבר.
בירידה מירושלים לכיוון ים המלח על כביש מס' 1 נמצא אחד הוואדיות היותר יפים בישראל. ירוק ושופע במשך כל השנה ובוודאי בשצף מי השיטפונות. פנו צפונה בצומת כפר אדומים, מעט אחרי הישוב אלון נקודות התצפית מכאן מדהימה. ואדי קלט (נחל פרת) עובר מתחת לכביש ובעת שיטפון המראה מדהים.
נחל אוג זורם במקביל לכביש אדומים וים המלח. אפשר לצפות באופן בטוח בשיטפון הזורם מהגשר על הכביש הנוסע דרומה לכיוון נבי מוסא. הנחל יוצא ממצוק ההעתקים מדרום לקיבוץ אלמוג.
מצומת אלמוג נוסעים דרומה עד הכניסה לקיבוץ שם יש מגרש חניה ותצפית. בהתייעצות עם גורמים מוסמכים תוכלו לרדת קרוב לנחל, אך בעת שיטפון (או חשש לשיטפון) לא ניתן לעלות בשביל לכיוון המפלים.
אזהרה !!!
הצפייה בשיטפונות בטוחה רק מנקודות הגבוהות בערוץ עצמו וממרחק בטוח. גם חצייה עם רכב של ערוצים זורמים היא מסוכנת, ומצריכה בדיקה מקדימה מקצועית ומעמיקה. מידי שנה מתפרסמים מקרים שונים בהם מתוארים אנשים שלא העריכו את עוצמת המים הזורמים וחצו את נחלים שעלו על גדותיהם ברכבם או ברגל ונסחפו בזרם המים. ראו הוזהרתם!
(מפת סימון שבילים מס' 8, צפון מדבר יהודה וים המלח)
