טיול בין שרידי היסטוריה יהודית שחרבה: סיור בעיר שפרעם בתפילה בקבר רבי יהודה בן בבא, ובסיפורה של הקהילה היהודית בעיר הצפונית והעתיקה. והקשר בין שרידי המבצר העותומני למושל הטורקי שסייע לקהילה היהודית להשתקם בעיר.
בתקופת התנאים, לפני כאלפיים שנה, העיר שפרעם הייתה עיר מרכזית ומשמעותית בדברי ימי עם ישראל. היא הייתה אחד המקומות אליהם נדד מושב הסנהדרין אחרי חורבן בית המקדש. בתקופת השלטון הרומי חי במקום רבי יהודה בן בבא אשר הסמיך תלמידים לרבנות. הרומאים הוציאו אותו להורג בשל כך. קברו שוכן בעיר ומשמש אתר עלייה לרגל.
הרבה עולים להתפלל בקברו של רבי יהודה בן בבא שסיפורו דומה לסיפורו של רבי עקיבא. ולכן, רבים רבים מהעולים למירון עוברים דרך הקבר המיוחד בשפרעם. אנחנו, עקב העובדה שבל"ג בעומר לא ניתן לעלות למירון לאור המצב הביטחוני, הקדמנו את הגעתינו מירונה ובחזור עברנו בשפרעם לתפילה קצרה.
בעיר שפרעם נמצא קברו של רבי יהודה בן בבא. בחז"ל מסופר שכאשר הרומאים אסרו על הסמיכה הלך רבי יהודה בן בבא וסמך חמישה תלמידים בין אושא לשפרעם והרומאים הגיעו והרגו אותו במקום. מקום קברו זהו המקום שנהרג, ובו מערת קבורה גדולה ומחוצה לה נבנתה סככה עם ספסלים.
כשיצאנו מהציון עברנו לצפות בבורג' שפרעם. ברחוב שמצפון לו תצפית נפלאה על מצודת הענק. מדובר בשרידי מגדל מבוצר, בנוי בצורה ריבועית של כחמשה עשר על חמישה עשר מטרים. הוא נבנה לפני קרוב לשלוש מאות שנה עם קירות מבוצרים בעובי מטר ושמונה מאות ושרידיו נשמרו עד לגובה שתי קומות.
ברבות השנים, כל מיני "טיפוסים" שדדו את כל אבני הגזית שחיפו על הקיר ופגעו באופן משמעותי באתר המרשים. הוא נמצא בקצה רחוב אין מוצא, וניתן ללמוד עליו עוד באתר 62 במפת שפרעם-24 בסקר רשות העתיקות.
המקום הוא אחד מציוני הדרך המפורסמים ביותר של שפרעם והשרידים הגדולים ביותר של משפחת זידן. כשדאהר אל-עומר אל-זיידני כבש את עכו וניסה להכריז על עצמאותו מהטורקים, הייתה שפרעם מנת חלקו של בנו עות'מאן, שבנה את המבצר הידוע שלו, שחלקו הגדול ביותר נותר עד היום. בניין זה נבנה משנת 1768, על חורבות טירה רומאית מימי הביניים בשם "לה ספרם".
עות'מאן רצה להרים את המבצר ככל האפשר למעלה כדי שיוכל לראות את מבצרו של אחיו בצפת. הוא הצליח לבנות את הקומה הראשונה והשנייה, והשלישית לא נראה שהושלמה בגלל מחסור בכסף ובמצב הביטחוני באותה תקופה. לאחר שסיים את בניית המבצר הוא בנה את מסגד שפרעם לצדו באותה שנה.
בניין זה נותר מוזנח בתקופה הטורקית והממשלה השתמשה בו כמטה עד שהקיר הדרומי בו התמוטט בשנת 1911. בשנת 1912, חוסיין חוסני אז המושל, שיפץ את הבניין והרס את מה שנחרב ולא ניתן היה לשפץ אותו. לפני למעלה מעשרים שנה, במסגרת העבודות לשיקום המסגד העתיק נמצא אריח עליו נכתב תאריך בניית המסגד – שנת 1768.
ומה לגבי יהודים בעיר? ביקרנו בבית הקברות היהודי, הוא מוזנח ומופקר והקברים ללא שמות. לא נעים לומר, אבל בתי הקברות באירופה המרוקנת מיהודים מתוחזקים יותר. מסתבר שהקהילה היהודית בעיר הייתה מצומצמת מאוד. לפי ארכיוני קושטא נמנו במפקד שנערך לפני למעלה מחמש מאות שנה רק עשרה בעלי בתים יהודיים, ועיקרו של היישוב היה מוסלמי ודרוזי.
ואכן מביקורם של הרמ"ק והאר"י הקדוש ועלייתם לרגל בשנים שלאחר מכן, ומעורבותם בהנהגת היהודים שביישובים השונים שבגליל, ובכללם שפרעם, ניתן ללמוד כי היישוב היהודי אותה תקופה היה דל או שנעלם לחלוטין. מאתיים שנה לאחר מכן, בחסותו של דאהר אל עומר, המושל ששיקם את בורג' שפרעם, עליו סיפרנו קודם התחדש היישוב היהודי עם הגעתו של הרב חיים אבולעפיה. הרב ותלמידיו חידשו את בית הכנסת והאוכלוסייה התחזקה עוד אחרי השלמת בניין המבצר של בורג' שפרעם.
