הבן של מוישל'ה שהוכיח את ידיעתו התורנית הרחבה ביקש לצאת למקום נוסף. וכך, האב והבן למשפחת דאצ'בסקי האריכו את חזרתם הביתה ועברו דרך מעיין הגופרית "עין ג'ונס" ומספרים על הסיור ההיסטורי המרתק שמספר את סיפור המעיין המחומם היפה ביותר בארץ • עוֹלִין הָיִינוּ לְחֳמַת גָּדֵר.
סיימנו את הטיול והפיקניק במאגר עורבים בשעת צהרים מוקדמת. אותי זה די שימח לחזור הביתה בשעה סבירה ולהתארגן בפניות הדעת לשבת. אך הבן שלי התאכזב, יצר הסקרנות של משפחת דאצ'בסקי, תכונה שילדי ירשו ממני גבר עליו. ניסיתי להניא אותו מטיול נוסף, אך גם יצר טיול שלי גבר עלי והחלטתי להציב בפני הישיבע-בוחער שלי אתגר.
"בוא נראה אותך מפרט לי" אמרתי לו, "שני מקומות בהם מוזכרים מעיינות 'חמת גדר'. אם תגיד לי" אמרתי, "ניסע לשם כעת". לשמחתי ואף לגאוותי שלף בני הידען וציטט מזכרונו את הגמרא במגילה "נחלקו ר' יוחנן ורבא, ר' יוחנן אמר על הפסוק בנביא יהושע "חמת רקת וכינרת" אומרת הגמרא: "ר' יוחנן אמר חמת זו טבריה ורבא אמר חמת זו חמת גדר". ממילא אמר לי בני הלמדן בערמומיות שנונה, לדעת רבא יש לנו שני מקומות בהן מוזכרת חמת גדר.
למרות שיש מקומות נוספים בהן מוזכרת 'חמת גדר', כמובן שהתשובה הזאת סיפקה את שביעות רצוני, וכך מצאתי את עצמי פונה עם רכבי אל הירידות מרמת הגולן לכיוון צומת צמח. מרחק קצר מהצומת על גדות נחל ירמוך שזורם בין הרי הגלעד ורמת הגולן לאורך הגבול של ישראל וירדן, שוכן עמק קסום, אשר במרכזו עומדים שורות של בתים עתיקים חרבים מפוארים והיסטוריים שנבנו בתקופות שונות במהלך אלף וחמש מאות השנים האחרונות.
הנביעה הרותחת המפכה בעמק הירוק והשקט, משכה אליה לאורך השנים ממוצע של אלפי טובלים מדי שנה. בגמרא בבלי וירושלמי מסופר כי תנאים ואמוראים שונים, היו באים למטרות רפואה לעיר המרחצאות המרהיבה שמזוהה עם 'חמת גדר'. גם לפני תקופת חורבן בית המקדש השני וגם לאחריו האזור היה מיושב, והיו באים מבקרים אל המקום מכל רחבי העולם.
מאז התקופה ההיא האתר העתיק יבש וחרב, וכיום הוא מתחיל להיות משוקם ולהפוך לגן לאומי. גם הבריכות המוכרות לציבור כ'חמת גדר' ומפרסמות שעות כניסה נפרדות בלילות שישי, סגורות בשל הקורונה. ובכלל אני באופן אישי מדיר את רגלי ממקומות מחללי שבת בהוראת גדולי ישראל. ולכן האופציה היחידה היא, לצעוד עם בני אל בית המרחץ הטורקי הישן שצמוד לגדר המערכת ומכונה "עין ג'ונס".
אחרי תפילת מנחה בבית הכנסת בקצרין, ופחות מחצי שעה נסיעה ,הגענו אל החנייה של מרחצאות חמת גדר הסגורים. משם ירדנו ירידה מפותלת כחמש דקות צעידה בכביש לאורך הוואדי התלול בו זורם נהר הירמוך, הנחל משמש כקו גבול טבעי עם הממלכה ההאשמית, וניתן לראות חיילים ירדנים במגדלי שמירה גבוהים משקיפים עלינו במשקפות בצדו השני. האזור המיוחד שמכונה בשם 'משולש הגבולות'.
הכביש הקצר מוביל אותנו מגרש החניה ענק ונטוש ששימש עד לפני כמה עשרות שנים כבית מלון והבראה למעמד העליון בסוריה ובירדן והיה פעיל עוד מזמן השלטון הטורקי ושלטון המנדט. בצד הדרומי של החניון יוצא שביל צר אל תוך סבך ירוק ופראי של צמחייה, במשך שלוש דקות צעידה דרך מנהרה יפהפייה המוקפת בקני במבוק מגיעים אל כביש וגדר המערכת הסוגרת את גבול שפך נחל הירמוך.
שלוש דקות של הליכה נעימה ומגבשת לאורך הגדר ולמרגלות מלון המרפא שננטש במלחמת ששת הימים, הגענו למעיין "עין ג'ונס". מדובר במבנה מבטון ישן ומתפורר המלא בכתובות גרפיטי, ומקבל את מימיו על ידי תעלה מקורית מנביעת חמת גדר שנשאבת לצורך הבריכות המודרניות והמתויירות.
מעיין "עין ג'ונס" הינו למעשה בריכת רחצה טורקית מבטון, בעיצוב צנוע וללא גג. בני ואני נכנסנו אל הבריכה המפנקת המלאה במים רותחים בארומה גופרתית קלה, המים היו נקיים להפליא. הטבילה במים היא חוויה מדהימה ומשחררת ובגלל חום המים שנובעים בטמפרטורה של למעלה מחמישים מעלות, חובה להיכנס למים באופן איטי והדרגתי.
חום המים הגופריתי והשמנוני, מרפה את השריר והגוף, מחדד את המחשבה, ומאדה באוויר את הצרות והטרדות. מי שאוהב את הרחצה במעיינות חמים בחיק הטבע, ללא ספק יתמכר לחוויה המושלמת של "עין ג'ונס" שלדעתי זה המעיין המחומם והמושלם ביותר למבקר החרדי.
