עיקש ומוקש: אל הר אביטל. הפריחה והשלג של הגולן גורם להשלים את הטיול של שבוע שעבר בהר הגעש הסמוך הר אביטל. | למרות שהפעילות הגעשית כבויה זה מכבר. החורף המתקדם כמו מעורר לחיים את ההר הירוק.
השביל עליו נכתוב היום הינו ההמשך למסלול של השבוע שעבר. המקום הוא למעשה קטע נוסף בשביל הגולן אליו אנחנו כמובן לא צריכים להמליץ. כל טיילן המכבד את עצמו מקדיש שבוע בבין הזמנים כדי לסמן V במקום המדהים הזה. הפעם יצאנו אל הר אביטל, השמורה המשתרעת סביב ההרים אביטל ובנטל. בין הקיבוצים מרום-גולן ועין זיוון.
נקודת ההתחלה שלנו הפעם היא צומת עין זיוון. בצומת המפגש כביש 98 ו-91 פונים צפונה בכביש 98 לכיוון אל-רום. כעבור 300 מטרים יורדים מהכביש הראשי, פונים שמאלה, חולפים על פני מעבר החוסם תנועת פרות וממשיכים הלאה על הכביש הצר. המקום כולו משקיף אל פריחה אינסופית ופסגות מושלגות כמו בהרי אירופה.
הר אביטל, כמו אחיו הר בנטל הוא הר געש כבוי. הוא בנוי בצורת פרסה, ככל הנראה בעקבות קילוח בזלת שפרץ מצלע ההר וסחף עימו את החלק הצפוני-מערבי של ההר, לעבר השטח בו בנוי כיום קיבוץ מרום-גולן. האזור מכוסה ביער טבעי של אלונים המשתרע גם מחוץ לתחומי השמורה. הוא נקרא בערבית תל אבו נידא, הר אבי הטל. בפסגתו קבר השייח' אבו נידא, שלפי המסורת הערבית הם ייחסו לו יכולת להוריד גשמים.
כחצי קילומטר לפני מתקן שאיבה נפנה ימינה, ונעלה את עליית העפר המתפתלת לאורך גדר המתקן. בהתפצלות נפנה שמאלה. ב-1.0 ק"מ – גדר בקר, נעלה להר אביטל, הדרך אל ההר קשה וממשיכים עד כביש הגישה לבסיס הצבאי. מהבסיס הממוקם בראש הר פונים שמאלה לכיוון מערב אל מורד ההר.
סביב הר אביטל יש שדות מוקשים חשוב לציין כי אין לסטות מהמסלולים המסודרים גם למקומות בהם אין שילוט של שדה מוקשים. הסיבה בגינה אסור לרדת מהדרכים הקיימות היא בשל חשש לסחיפת מוקשים שכבר זוהתה באזור.
נגיע לצומת נוספת ובה מפגש בין שני כבישים לא ממוספרים כקילומטר מדרום לשער הכניסה למרום גולן. כעבור כ-100 מטרים, מימין, מתגלה הלוע הירוק והציורי של אביטל. בעבר גדלו בתוך הלוע תפוחים אך היום מגדלים שם ענבים שמיועדים ליקבי רמת הגולן.
המחזה יפה במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות, מיד אחרי הזריחה אז המקום מכוסה בערפל מיוחד וציורי. אין מקום נפלא מכאן להתפלל תפילת שחרית ולכוון במילים "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית". "המביט לארץ ותרעד, ייגע בהרים ויעשנו".
עוד כקילומטר וחצי נוספים נגיע לעלייה קצרה ונצא מלוע הגעש הציורי והיפהפה. ככל הנראה המבנה שלו נוצר לאחר שהבזלת התקשתה בתוך ההר ויצרה בועה שקרסה עם הפסגה אל תוך עצמה. ממשיכים לכיוון אלרום. פונים שמאלה ונוהגים לאורך שדרת הברושים אל בתי מרום גולן הישן.
מעיין עין מוקש
אם סיימתם את המסלול ועוד נותר לכם זמן פנוי נמליץ ללכת למעיין עין מוקש. המעיין ממלא בריכה יפהפייה וענקית שצורתה באר עגולה. הבאר בנויה באופן מרשים של אבני בזלת המונחות זו על גבי זו בצורה מושלמת.
גרם המדרגות היורד לתוך הבריכה הוא למעשה שורה אלכסונית של אבנים הבולטות מתוך הקיר. הבריכה תמיד מלאה אך מפלס המים משתנה בהתאם לגשמי החורף. היקפה כעשרים וחמישה מטרים, ועומקה לפחות ארבע מטרים בימי השפל. בסמוך לבאר ניתן להגיע גם לבאר קטנה יותר, המכונה "עין מוקשון".
במשך שנים היה המעיין בלב שדה מוקשים ולמרות שהבריכה וסביבתה היו נקיים ממוקשים היה מסוכן מאוד לתעות בדרך בשל המוקשים שבאזור. תושבי האזור שהכירו את המקום הגיעו חרף האיסור אחריהם הגיעו הרפתקנים רבים עד שהצבא החליט לפנות את המוקשים ולפתוח את המקום לציבור.
גם אזור זה צופה אל האזורים המושלגים וביחד עם השקדיות הפורחות, לבלוב הצמיחה, הרקפות והכלניות הטיול באזור הזה הוא נדיר מסוגו.
