משפחת דאצ'בסקי נענתה להזמנת החברים והגיעה להתארח ביישוב יצהר הצופה על העיר שכם. הם יצאו לשמורת אלוני יצהר, צפו בתופעת בור הציפורים והשתכשכו במעיין משה המיוחד. אחד ממכרי חובבי הטיולים שינה את טעמו, דבק בדרך החסידות המסורה, ולא זו בלבד אלא אף עבר להתגורר ביישוב יצהר. הלה זימן אותי ואת משפחתי לשבת בביתו צמוד הקרקע באזור הכה יהודי אך כה מסוכן – יהודה ושומרון המיוחדים והקסומים.
כך באשמורת הבוקר מצאנו את עצמנו יוצאים עם החבילות אל ההתיישבות היהודית בשומרון, כדי לנצל את יום השישי להיכרות עם המקום המיוחד. את הבוקר פתחנו להמלצתו בתפילה עם הנץ החמה ביישוב, לאחר מכן הוא הכין לנו קפה בפנג'אן מיוחד ויצאנו לטיול בשמורת אלוני יצהר או בשמה המקומי קבר השייח' או סלמן אל פארסי.
המסלול הוא בעצם שמורת טבע הממוקמת ברום הגובה של היישוב יצהר על רכס שנקרא גם הוא על שם סלמאן אלפארסי, בגובה 818 מטר. בשמורה פזורים עצי אלון גדולים, אלה אטלנטית, עיריוני צהוב, ועוד מיני צמחים אופייניים לישראל ובעיקר לעיר שכם, אזור מגורי יעקב אבינו.
עצי האלון העתיקים השתמרו הודות לאיסור שחל על כריתת עצים על ידי מוסלמים סמוך לקבר השייח'. בשמורה ניצב מבנה ישן עגול כיפה בעל חדר אחד מעל הקרקע, ועוד כניסה מתחת למבנה שסגורה ברשת ברזל מטעמי בטיחות. מצחיק לדעת כי השייח' היה לפי המסורת המקומית הספר של "נביא" המוסלמים מוחמת, ועולה על הכל היא העובדה כי המקום נקרא קבר השיח אף שאין בו קבר.
לאורך השמורה פזורות פינות ישיבה מאבן ושתי נקודות תצפית, אחת בדרום השמורה והשנייה במערבה. מהתצפיות ניתן לראות את מגדל אוניברסיטת חיפה בצפון, את ארובות חדרה והשפלה, נמל התעופה בן-גוריון, ואת ערי מישור החוף עד אשקלון. בצפון מזרח ניתן להבחין לעיתים אף בחרמון. בדרום מזרח ניתן לראות את הרי השומרון ובנימין, הר בעל חצור ועוד.
רשויות האכיפה נלחמו קשות באנשי המקום שהיו פוגעים בצבאים המקפצים בחדווה ברחבי השמורה. בעבר המקום שימש נקודת התכנסות ליציאה לציד צבאים של כל מיני פוחזים וצעירים מקומיים שהיו פוגעים להנאתם בחיות הבר.
לאחר שטיפסנו אל פסגת ההר וצפינו בנוף האדיר, הלכנו אל מעיין משה הנמצא במערב היישוב יצהר. אנשי היישוב בנו את מי הנביעה שיהיו מנוקזים לבריכת שכשוך גדולה. גם מהמקום הזה מהמקום נשקף נוף עוצר נשימה, בימים טובים ניתן לראות את מישור החוף מאשדוד ועד חיפה.
הבריכה נבנתה על ידי תושבי היישוב לזכר חברם משה סקאלי ז"ל. סביב המעיין נבנו פינות פיקניק מוצלות, ונסללה דרך כורכר נוחה למדי שניתן להגיע באמצעותה עם רכב עד למעיין. במקום שיחקו ילדי חמד שפאותיהם המסולסלות מתנוססות לצדי ראשם, וצחוקם ליווה אותנו עד לבית החבר ומשפחתו.
לאחר שסיימנו את התארגנותנו לשבת יצאנו לפנינת קסם מקומית נוספת שבסמוך. בצמוד ליישוב נמצא בור הציפורים מקום מדהים שלדעתי הוא נקודת שיא תיירותית שבעולם ובישראל לא זכו עדיין לגלות. מדובר בבור קארסטי בעומק של 120 מטר, הבנוי בצורת ארובה פעמונית – קוטר פתחה הוא כ-15 מטרים, וקרקעיתה מתרחבת לאולם ברוחב 40 מטרים.
תופעת "בור הציפורים" קשורה לשילוב ייחודי של שלושה סוגי מסלע בגיאולוגיה של אזור העיר שכם: פתח הבור נמצאת בשטח של סלע קירטון שאינו נמס במים, ואילו תוכו עשוי סלע גיר שנמס לאורך השנים במעמקי הבור. בשלב מסוים, ככל הנראה לפני כ-80 שנה, התמוטטה התקרה פנימה, ופתח הארובה נחשף במפתיע .
כדאי להגיע למקום בשעות אחר הצהרים כדי להציץ מטה בזהירות רבה ולראות את הציפורים שבאות לפנות ערב, כשהן מקפלות את כנפיהן וצוללות בצניחה חופשית למעמקי הבור, עד למדף הסלע בו הן מקננות. בבור חיות מאות ציפורים רבות ושונות: יונים, קאקים (סוג של עורב) ובאריות (דרור הבארות). שמו הרשמי של המקום הוא קמין חסיף, וגם הוא מוגדר כשמורת טבע.
