ימי חודש אלול ומוישל'ה דאצ'בסקי יוצא לטיול בעקבות העולם היהודי הקדום שהיה כאן בארץ ישראל עוד לפני חורבן בית המקדש. את המקום המושלם הוא מצא בפארק עדולם, המציע למטיילים מסלולים מאתגרים, נופים ירוקי עד והיסטוריה יהודית שמתעורר לחיים.
אם חשבתם שארכיאולוגיה זה משעמם, מציע לכם לטייל ביער עדולם ובשרידי הערים היהודיות שנמצאו במקום. אחרי שתצאו לחורבת עתרי, בורגין ומדרס, אני בטוח שתשנו את דעתכם. מדובר בישובים יהודיים מיוחדים עוד מתקופת בית שני ועד מרד בר כוכבא שהשתמרו באופן מרהיב, סיבוב בין שרידי המבנים, ייקח אתכם למסע מיוחד בעולם קדום שהלך ונעלם.
בחורבת עתרי המיוחדת אליה מועדות פנינו נמצאו שרידי בית כנסת, מקוואות טהרה, מבני מגורים, חומה היקפית, גת משוכללת לאותם ימים, בורות מים עמוקים ומערכת מסתור קטנה הנמצאת בצמוד לבית הכנסת. במקום נחפרה מערת תבליטים מיוחדת המהווה פנינת תיירות קסומה למרות שהמקום לא מספיק מתויר למרות ייחודיות ועוצמתו.
למסלול הזה יצאנו רכובים על אופניים מתחנת האוטובוס בצומת האלה. במפגש בין כביש 38 מכיוון בית שמש לבין כביש 375 מכיוון עמק האלה דיוושנו דרומה על כביש 38 לכיוון בית גוברין. כעבור 200 מטרים חלפנו על פני שלט כתום שעליו כתוב "מצפה משואה". אחרי עוד 100 מטרים, ירדנו מהכביש בזהירות שמאלה למזלג דרכים משולש ואל דרך העפר.
הדרך חולפת בתוך מטע נהדר של חרובים, כאשר מסביב ירוק ופורח. אחרי כשני קילומטר וחצי הגענו אל הגדר המקיפה את חוות צוק, פנינו שמאלה לכיוון מזרח ורכבנו לאורך הגדר. משם, המשכנו ישר בסימון שבילים שחור (מס' 9450). וטיפסנו להר שוֹכה. כעת הכל ירוק אבל בסוף החורף אפשר לפגוש כאן מרבדים אדומים של כלניות, משטחים ורודים של רקפות וגם עיריות לבנות וחגיגיות.
השביל עובר למרגלות גבעה קטנה שבראשה נמצאת החורבה הראשונה: חורבת קנים. כדאי מאוד לסטות טיפה מהשביל לכיוון צפון, ולעלות לפסגה הזו שמהווה מקום מצוין לארוחת בוקר. מאוד מומלץ גם להיכנס למערה שנמצאת כאן, היא מאוד מרשימה ויפה.
הגענו לצומת: הסימון השחור נפגש עם סימון כחול (9437). כאן צריך לפנות ימינה, לכיוון דרום מערב, עם הסימון השחור, ממשיכים ומגיעים לצומת T ולחיבור עם דרך כורכר , כאן פונים שמאלה (מזרחה) עם דרך הכורכר עוד דרך ארוכה לצד יער אדרת.
כבר חלפנו ארבעה קילומטרים, חלקם בעלייה והאחרים בירידה תלולה, והגענו להתפצלות. פנינו ימינה לכיוון דרום והמשכנו בסימון שבילים אדום. הגענו לרמה שטוחה כאשר מימין, בין משוכות הצבר והסברס הכתום והעסיסי בתקופה זו של השנה מסמן את השדות שהפלאחים הערבים היו מעבדים כאן לפני מאות שנים.
כבר עברנו יותר מחמישה קילומטרים מתחילת המסלול. שביל שחור ייקח אתכם בנופים עוצרי נשימה העולים על גבעות השפלה ויורדים למרגלותיהם. הדרך פונה לכיוון דרום מזרח ובמהלך המסלול נוכל לראות קולומבריום יפה מהתקופה היוונית ששימש לגידול יונים.
המשכנו במסלול האדום דיוושנו על ההר כאשר על כיפת ההר הסמוכה, שוכנת חורבת מיוחדת העונה לשם חורבת ריבּוֹא, ח'רבת רִבַּא במקור. מדובר בשרידי יישוב יפהפיים ומערכת של מערות מסתור מימי בר-כוכבא. סיור רגלי קצר או פיקניק במקום הקסום מעוררים את הדמיון ומספרים את סיפור היהודים שגרו כאן, ומילאו את סלי הביכורים בגפנים ובזיתים שמעטרים כאן כל פינה.
באתר מערכות מסתור ממרד בר כוכבא, מערות קבורה מבית שני, מתקנים חקלאיים ובורות מים מעידים בי במקום היה יישוב יהודי מבית שני ועד מרד בר כוכבא. במקום עצי תאנה, זית וחרוב רבים. ובורות המים שלמרגלותיהם כוסו ברשתות ברזל מטעמי בטיחות.
חורבת ריבוא הקטנה, הייתה למעשה קדימון חיוור לחורבת עתרי, עליה נספר אי"ה בכתבה הבאה.
