פריחת הכלניות והחורף בשמורת גברעם. גבעות הכורכר העגולות, מישורי העשב, השדות המעובדים, הירוקים, בהם מגדלים גזר וחיטה, השוכנים למרגלות האקליפטוסים הענקיים הגובלים את רצועת עזה מלבלבים בפריחה מופלאה. שמורת גברעם מהווה מיקום אידאלי למי שרוצה לראות את הפריחה במקום פחות מוכר יחסית.
שמורת גברעם, הנמצאת בדרום הארץ, יפה בתקופה זו להפליא. גבעות הכורכר העגולות, מישורי העשב, השדות המעובדים, הירוקים, בהם מגדלים גזר וחיטה, האקליפטוסים הענקיים, כל אלה מלבלבים בפריחה מופלאה. הכלניות המבצבצות, והן רבות מאוד, מוסיפות את הגוון האדום שמושך לכאן מטיילים.
לצד הכלניות הסמוקות יש כבר תורמוסים לבנים, מעט רקפות ועוד אינספור פרחים. צבעונים עדיין לא ראינו אבל ניסיון של שנים קודמות באזור זה מלמד שבעוד כמה שבועות יפרחו כאן אלפי צבעונים אדומים.
כחמישה קילומטרים מן הגדר של רצועת עזה נמצאת שמורת גברעם. במקום מסלול יפהפה שפורח בחודשים אלו בפריחה מרשימה ובכלניות קטנות וארגמניות שיגיעו לשיא פריחתן בעוד כחודש. ריכוזי הכלניות הגדולים, השטיחים האדומים שנפרסים בעונה הזו על פני המרחבים של הנגב המערבי. נמצאים בצידה הדרומי של השמורה.
קיבוץ גברעם נמצא שבעה קילומטרים ממזרח לכביש 4, בפנייה שמאלה מדרום למבקיעים ומצפון ליד מרדכי. גברעם הישנה נמצאת כ-200 מטר מדרום לכביש הגישה לקיבוץ. שמורת רכס גברעם נמצאת בהמשך דרך העפר שמוליכה לגברעם הישנה.
הגבעה עמוסת עצי האקליפטוס עליה הוקמה גברעם מלכתחילה נמצאת כמה מאות מטרים ממערב לקיבוץ. לכאן הגיעו המתיישבים הראשונים לפני שמונים שנה. המקום מכונה בפי תושבי האזור "גבעת סומסום", כיוון שהאדמות נקנו מתושבי הכפר הזה, ששכן כמה קילומטרים דרומה מכאן.
הקרבה לכביש, הנוף הרחב, התצפית היפה לכיוון מערב, ובעיקר העצים הענקיים שמטילים צל רחב, עושים את המקום הזה אתר אידיאלי לפיקניק. מבט מערבה מגלה את ארובות תחנת הכוח רוטנברג, שפועלת מדרום לאשקלון.
השמורה הגדולה שוכנת כקילומטר וחצי מדרום לקיבוץ גברעם ובמרחק דומה מצפון לישוב אור הנר. יש דרכי גישה משני הכיוונים ואפשר לבחור מאיזה כיוון להגיע אליה. הנסיעה עוברת בדרכי עפר סלולות היטב וקלות להגעה לכל מכונית.
שמורת גברעם היא שמורת הכורכר הגדולה בישראל. ייחודה טמון בכך שגבעות הכורכר נמצאות בסכנת הכחדה. מעט מאוד נותר מבתי הכפר הערבי סומסום ששכן כאן עד 1948. שרידי הבתים, הבאר הגדולה, בריכת המים המרובעת, הבוסתנים וגדרות הצבר שהקיפו את הכפר נמצאים כ-500 מטר מצפון לאור הנר.
לא נותר דבר מן היישוב היהודי הישן שהוקם על חורבות הכפר הערבי, אבל שלט גדול שמוצב במקום מספר את הסיפור ההיסטורי. כפר סומסום הוא אחד משלושה כפרים באזור זה בהם חיו תושבים עד 1948. שני הכפרים האחרים הם נג'ד ומנסורה. שלושת הכפרים נהרסו בסוף מלחמת העצמאות.
המערה הגדולה, נמצאת בחלקה הצפוני של השמורה, כשני קילומטרים מבתי גברעם, היא נפערת לצד דרך העפר ובה כמה עמודים שתומכים בתקרתה. שלט של קק"ל מבהיר שהמערה שימשה כמחצבת כורכר. כמה מאות מטרים מדרום למערת המחצבה, ליד בריכת האגירה של "מקורות" פורחים בכל שנה במהלך מרץ צבעונים רבים.
ניתן להשאיר את המכונית בגבעת גברעם הישנה ולצעוד משם דרומה ברגל. הלכנו במשך כשעתיים וחצי במסלול מעגלי קל מאוד שהוביל תחילה קילומטר וחצי דרומה, ואז פנינו ימינה (מזרחה) בשביל מסומן אדום. תחילה הלכנו תחת קו המתח הגבוה ואחר כך מצפונה לו. בשלב זה בחרנו באחד השבילים שהובילו צפונה.
לאחר שצעדנו כשני קילומטר מזרחה, יכולנו לבחור – הליכה של כקילומטר דרומה תוביל לחורבות הכפר סומסום. הפעם בחרנו כאמור בהליכה צפונה שמובילה לגדר של גברעם, ולאורכה עד ששבים למקום בו השארנו את המכונית. לכל אורך הדרך ראינו כלניות רבות, אבל את השטיחים הגדולים ביותר אפשר לראות בין גברעם לאור הנר או כשני קילומטר ממזרח לגברעם.
