במרחק לא רב מגדר המערכת, בפאתי כפר ערבי מסוכן נמצאת גבעה יפהפייה שעונה לשם: תל גבעון. התל משמר את שרידי העיר המקראית "גבעון" שבה היה מערכת מים מרהיבה המהווה מיקום מושלם לטיול חג מיוחד ומעמיק.
בימי חג הפסח, נערך סיור מלווה אנשי ביטחון, למטיילים במסלול תל גבעון. מדובר באחת מערי הגבעונים בימי יהושע אשר מוזכרת מספר פעמים בתנ"ך. הגבעה נמצאת בסמוך ומדרום לכפר הערבי אל ג'יב, יש בה שרידים רבים של בית בד גדול שנמצא באופן ייחודי בתוך מערה. במקום גם קברים, מעיינות קטנים ובור מים ענק עם מפעל מים המחובר אליו.
אז הגענו לקבוצה שהתקבצה במקום בשעת בוקר מאוחרת, ואחרי שהספקנו תפילת שחרית חגיגית בהלל ובשירה. יעד הטיול נמצא מעבר לגדר ההפרדה ובסמוך לכפר ערבי, לכן ההגעה מתאפשרת רק בתיאום עם הצבא שפותח פשפש בגדר המערכת ובליווי נשק וקבוצה.
העיר גבעון מופיעה בספר יהושע כעיר הראשית מבין חמשת ערי הגבעונים. לאחר מכן היא מופיעה פעמים נוספות בתנ"ך, כמו בסיפור הבריכה אשר בגבעון שכולנו למדנו בספר שמואל ועוד. מסיפורי מסעות של נוסעים קדומים עולה כי העיר הייתה מיושבת ברצף יחסי עד ימינו, ומסתבר שהיה בה יישוב יהודי גדול גם בתקופה שבין המרידות.
גבעון מוזכרת כאמור, לראשונה כאחת מערי הגבעונים שכרתו ברית עם עם ישראל. בהמשך נכללה גבעון בערי נחלת בנימין ואף ניתנה על ידם כאחת מערי הכוהנים. בגבעון שכן המשכן לאחר חורבן נוב במשך חמישים שנה לפי סדר עולם, עד להקמת בית המקדש בירושלים.
בגִּבְעוֹן התרחשה אחת מן ההתנגשויות הטרגיות במלחמת שר צבא שאול אבנר בן נר ושר צבא דוד יואב בן צרויה: "עַל-בְּרֵכַת גִּבְעוֹן; וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה מִזֶּה וְאֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה מִזֶּה… יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ… עַבְדֵי דָוִד הִכּוּ מִבִּנְיָמִן וּבְאַנְשֵׁי, אַבְנֵר שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים אִישׁ".
כבר לאחר שעברנו את דלת המעבר בגדר המערכת, נחשף בפנינו תל הענק ששוכן מדרום לכפר. התל מכוסה בכרמי זיתים, ושרידי התיישבות חקלאית עתיקה מהתקופה הערבית והעותומנית. כשהתקדמנו מעט ראינו במורדותיו הדרומיים את בית הבד הגדול שנמצא במערה ואת הקולומבריומים ומערות הקבורה היהודיות מימי בית ראשון ושני.
טיפסנו כולנו לראש התל. יש במקום גת תעשייתית ומרשימה כאשר לצידה נמצאת מערכת מים מפותחת. בור בקוטר 14 מטרים ובעומק 11 מטרים, בדומה לבור המוכר בחצור. הדבר המדהים הוא שבתחתית הבור יש מנהרה לעומק של 18מטרים נוספים אל מפלס מי התהום.
כעשרים מטר מזרחית לבור הגדול יש כניסה למנהרה. מדובר במה שנקרא נקבה, שנכנסת לתוך ההר ומגיעה לבריכה תת קרקעית, המשתרעת על כמאה מטרים רבועים. בקצה האחד יוצאים המים, ונכנסים אל התעלות העתיקות המובילות אל שדות שפורחות מצפון מזרח.
בצידה השני של הבריכה יש כניסה לנקבה רחבה וגבוהה, המובילה אל הנביעה שנפתחת במרכז העיר במרחק כ-40 מטרים מכאן. זהו מעיין עין קבליה שיושב ליד מוצא המים והוא למעשה נביעה עצמאית בבריכה מקורה ומסורגת שמשלימה מערך מים עתיק ונדיר שאין דומה לו בישראל, אולי מלבד מערכת המים בעיר דוד.
ראינו אם כן את בריכת גבעון, הבריכה האדירה שחצובה ויורדת אל מי התהום. וכן נוכל לראות את "מים רבים אשר בגבעון" זוהי מערכת המים והנקבה הנסתרת אותה ראינו שיורדת מתוך העיר אל לב האדמה אל מי עין גבעון.
הכניסה למקום מתאפשרת בעיקר בחגים ובימי חול המועד בקבוצות מאורגנות ובתיאום מראש בעיקר על ידי "מכון ירושלים". הגת והיקב שראינו משתלב יפה עם ימי ציון העלייה לרגל לבית המקדש, מאחר שהוא כנראה מה שמוזכר במקורות הנביאים וחז"ל על היקב המלכותי מתקופת בית ראשון שהיה בגבעון, בו נשמרו קנקני היין לבית המקדש. יקב זה העניק את שמו לכל היקבים מסוג זה במרחב ארץ ישראל.
לעיתים נדירות, הצבא מאפשר את הטיול בנסיעה באוטובוסים תחת אבטחה עד למרגלות התל ומשם הליכה בעליה קלה ללב התל. השנה הכניסה הייתה שונה, לא ודאית ומורכבת בשל חודש הרמדאן המוסלמי. התל נמצא מעבר לגדר ההפרדה ומוגבל בגישה, אך אחרי הבירוקרטיה והחשש המקום המרהיב ועוצר הנשימה, היה שווה כל רגע.
- כפר אל ג'יב
- פתוח בכל היממה
- בתיאום מראש עם הצבא
- לא נגיש בתחב"צ
- כניסה ללא תשלום
- חניה חינם
- מסלול למשפחות