משפחת דאצ'בסקי יצאה לטיול של החופש הגדול במקום המיוחס למעמד ברית בין הבתרים | הם הצטרפו לקבוצה שאושר כניסתה להר החרמון המשקיף אל הנופים ירוקי העד של הרי הלבנון | "ההר הטוב הזה והלבנון"
הבנים כבר חזרו אל ספסל הלימודים לשטייגען של אלול מעורר קנאה, אך את הבנות שנותרו בבית עדיין נדרש מאיתנו להעסיק. בשל כך, ארזנו את הפקלאות ויצאנו צפונה לכיוון הר דב – הר הנוף, התצפית והקדושה.
על פי מסורות מלפני כחמש מאות שנים, נהגו חכמי ומקובלי צפת לשהות בהר החרמון במהלך שבת פרשת לך לך. בבוקר השבת היו קוראים במקום את פרשת לך-לך בה מוזכר מעמד 'ברית בין הבתרים' בין אברהם לקב"ה, ובכך לעורר רחמי שמיים על עם ישראל. הר דב שהוא שלוחה של הר החרמון הוא ההר המתואר.
האמת, שכבר שנים רבות אני חושק לעלות אל ההר אך זה מאוד מורכב – העלייה להר מותנית באישור אלוף פיקוד צפון וליווי צבאי צמוד, וזו כבר פרוצדורה מורכבת. מדי כמה חודשיים נקרית הזדמנות שכזו, ולכן כאשר שמעתי על קבוצה שעולה לשם מיד נרשמתי אליה עם בנותיי.
הכביש העולה אל ההר נקרא מעלה גדעון והוא מטפס לאורך השלוחה המערבית של החרמון הישראלי – שלוחת שיאון או שלוחת הר דב . במפנה הדרומי של ההר, בדרום כֶּתֶף שיאון, נמצא הר הבתרים, בגובה של כמעט 1,300 מטרים מעל פני הים.
על ההר נמצא אתר שגם המוסלמים רואים בו מקום קדוש. המקום נקרא בערבית "משהד א-טיר אל-איבראהימי" שפירושו "האתר הקדוש של ציפורי אברהם" או "מקאם איברהים אל-ח'ליל" שפירושו בערבית "המקום של אברהם אבינו". המבנה הנמצא במקום הוא מבנה ערבי שהוקם על שרידי מבנים מהתקופה הרומית, מה שמעיד כי המקום היה קדוש עוד הרבה לפני שדת האיסלאם באה לעולם.
במהלך הנסיעה בכביש המתפתל בהר, עצרנו לתצפית ראשונה בגובה חמש מאות מטרים הצופה על המורדות הדרומיים של החרמון, רמת הבניאס, רמת עיון, עמק החולה וגולן המערבי. אחרי נסיעה ממושכת נוספת בהר עצרנו בסמוך למוצב פשכול, כדי להשקיף על נוף אחר; אל עמק החצבאני ונחל מגע'ר.
אכלנו ארוחת צהרים במצפור רמתא שמתנשא בגובה 1194 מטר מעל פני הים וחולש על נוף אדיר: רמת עיון, רמת חצבני, עמק חצבני, רכס חממיס והרי הלבנון, הכפר רג'ר המחולק בין ישראל ללבנון, צפון רמת הגולן, רכס נפתלי ועמק החולה שלמרגלותיו, וכמובן השלוחות המזרחיות של החרמון. כשנמצאים במקום, מבינים מדוע נדרש אישור צבאי כדי לנסוע בהר ועד כמה חשיבותו הביטחונית גבוהה.
המשכנו להר אגס הצופה על עמק שנונים וכפר שובא הנמצא בשטח לבנון. ממנו, לאורך מסלול מדהים ונופים של גלויות ירדנו אל עמק אגס וגן הפסלים, שם הנקודה של תחילת המסלול. התחלנו בצעידה לכיוון מתחם הברית. תחילתו של המסלול לברית הבתרים מצוינת במפה, מול שלוחת שיריון ומקדש הר סנאים.
משם, במשך כחצי שעת הליכה נגיע ל"משהד אטייר אל אברהים". שם בישר הקב"ה לאברהם, כך מספרת התורה: "לזרעך נתתי את הארץ הזו מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר הפרת". במעמד לקח אברהם מיני בהמות ועופות ביתר אותן ועבר ביניהן.
במקום ערכנו מניין תפילת מנחה מרגשת, תפילה ותחנון במקום בו הובטח לאברהם אבינו שהגיע במיוחד למעמד הברית אל ארץ ישראל: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת". כמו שאין יותר מהמסר הזה לתקופה שלנו, בוודאי אל מול קריסת המדינות הסובבות כמו סוריה ולבנון הנשקפות מנקודה זאת.
את היום סיימנו בנקודת התצפית הגבוהה ביותר בהר דב מעל אלף וחמש מאות מטרים מעל לפני הים. משם ניתן לראות את רוב המבנה של החרמון הישראלי ושלוש שלוחותיו: שיאון, שיריון, וחרמון, ביניהם מתפתלים הנחלים שיאון וגובתה. והופכים את הטיול המרשים לשילוב של טבע מרשים, היסטוריה מרגשת והברית הבלתי מנותקת של קודשא בריך הוא וישראל.
