בעת צרתם: ארמונות החשמונאים נותרו לבד

למרות שמדי שנה נערכים סיורים בתיאום עם צה"ל לארמונות החשמונאים שליד יריחו, השנה עקב המלחמה הארמונות שהיו נטושים אלפיים שנה יהיו שוב לבד. מוישל'ה בכתבה מרתקת על פרויקט הקיץ של מלכות בית חשמונאי ועל הסיור המיוחד שערך עם משפחתו בשנה שעברה

בשנה רגילה, בתקופת החנוכה מבקרים המונים בארמונות החשמונאים בפאתי העיר יריחו שבבנימין. השנה, עקב המלחמה והמצב הביטחוני המתוח, מועצת בנימין שתמיד מתארגנת לאירוח אלפי המשפחות והמבקרים באתר המורשת המפואר הנמצא בשטחה, לא תערוך את הסיור הכל כך מיוחד.

 

ארמונות החשמונאים הם אחד מאתרי הארכיאולוגיה המרתקים והקדומים בישראל שנשתמרו בצורה טובה. מועצת בנימין פועלת במהלך השנה להגברת האחיזה במקום, בליווי הדרכה ברחבי האתר. גם ההדרכה שמועברת על ידי מדריכי בתי ספר שדה שונים ורשות הטבע והגנים לא תוכל להתקיים אחר שרבים שם משרתים כעת במילואים בחזית המלחמה.

האתר נמצא בפאתי העיר יריחו, דרך הכביש היוצא מאזור מצפה יריחו ומקביל לוואדי קלט. הכביש יורד מהרי בנימין והמדבר אל הכניסה המערבית לעיר יריחו. באתר שרידים מרשימים מתקופת מלכות חשמונאי וכן שרידים מהבניינים המפוארים שבנה במקום הורדוס. ניתן לראות את שרידי בתי המרחץ, אולמות ההתכנסות, הבריכות והמפעלים מהתקופה החשמונאית.

מקום נערכו פעילויות למשפחות כמו סדנאות חימר ועד, סיורי מטיבי קשב, טיולי מטיבי לכת, סדנאות מיוחדות לכל הילדים ושחקני רחוב באתר לכל המשפחה. במתחם המאובטח, שרובו נמצא בשטח C – כלומר, בשליטה ישראלית מלאה, התרחשו אירועים משמעותיים ומרתקים בימי הבית השני, בשלהי תקופת הממלכה החשמונאית ועם עלייתו של הורדוס הגדול לשלטון.

שולי העיר יריחו מוכרים לא פחות כגדותיו של ואדי קלט היפה. לביקור בארמונות ישנו קסם מיוחד, כפול ומשולש ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול נמצאים באזור בו זורמים בו מים רבים. במדבר יהודה כבר מתחילים לבצבץ עטרת הירק כתוצאה מהגשמים שכבר החלו, ויוצרים חוויה מאין כמוה.

הדבר המיוחד לא פחות מהנוף המהמם, צד את עיני בשנה שעברה, עת ביקרנו במקום. במתחם הארמונות, כבר ביציאה למסלול הבחנתי בנוף לא שגרתי: יורדים ממצפה יריחו בכביש 'ואדי טלעת א-דם', הנמצא על התוואי העיקרי של כביש ירושלים-יריחו עד לדורות האחרונים. מגיעים אל החנייה העליונה של מנזר סנט- ג'ורג' (כוזיבה) ושם חונים את הרכבים.

רק פתחנו את דלתות המכוניות וכבר הרוכלים עטו עלינו, עם תמרים (מעיר התמרים!) ושלל מיצי פירות. כמובן שסירבנו בנימוס ויצאנו אל הארמונות. כאן יש שתי דרכים: בהליכה נינוחה על המשך הדרך הסלולה ליריחו (רכב ללא הנעה קדמית כמונו, לא יצליח לעבור בדרך), או לחילופין, ירידה אל מנזר סנט ג'ורג' והליכה על גדתו של ואדי קלט במקטע התחתון והפחות מוכר שלו.

 

ההליכה על גדת הנחל, בסימון השבילים האדום, היא מאתגרת יותר, אבל יפה ללכת לגדות הוואדי היפה ולראות את עקבות הגשמים. תוך כדי ההליכה מתחילים להיחשף לנופי בקעת יריחו. לפני כמעט אלפיים שנה היטיב ההיסטוריון יוסיפון, יוסף בן מתיתיהו לתאר את הבקעה הפורייה:

"ובצדק יאמר האומר, כי הארץ היא גן אלוקים, אשר בו גדלים העצים היקרים וכלילי היופי למיניהם למכביר. ואומנם הארץ הזאת היא מברכה גם ביתר פרי האדמה ולא נקל למצוא בעולם הישוב מקום אשר כמוה" (מלחמות היהודים ברומאים).

וכך, יריחו שנמצאת בלב המדבר היא יושבת בסמיכות למעיינות שופעים, ולכן כבר מימי קדם ניתן למצוא התיישבות ענפה בעיר ובסביבתה. היא כידוע הייתה העיר הראשונה שנכבשה על ידי בני ישראל במהלך כניסתם לארץ כנען. ועם עלייתה של הממלכה החשמונאית, כנראה בימי השליט יוחנן הורקנוס הראשון נצלו השליטים החשמונאים את קרבתה של יריחו לירושלים, את מזג האוויר הנעים בה בימי החורף ואת שפעת המים שבה, ובנו בה סדרה של ארמונות.

השליטים החשמונאים בנו אמות מים מעינות ואדי קלט (עין פרת, עין מבוע ועין קלט) כדי להפוך את מתחם הארמונות לגן פורח. אמות המים הזרימו למתחם מים חיים במשך כל ימות השנה ואף בקיץ השחון. רק בשיא החורף, בעקבות השיטפונות, נהרסו אמות המים. בזכות האמות נבנו בריכות שחייה עצומות ליד ובין הארמונות.

 

בית הכנסת העתיק

במהלך החפירה הארכיאולוגית, נחשף מבנה מלבני מעניין, שבתוכו עוברת אמת מים ובסמיכות אליו נמצא מקווה טהרה. על סמך השוואה למבנים דומים, נטען כי זהו בית כנסת מימי הבית השני, ששימש בעיקר לקריאה בתורה, ללימוד הילדים ולצרכים קהילתיים-חברתיים. אם זהו אכן בית כנסת, מדובר בבית הכנסת הקדום ביותר שנחשף בארץ ישראל!

בחלקו המזרחי של מתחם הארמונות נמצאים המבנים המסקרנים ביותר – חלקי הארמון השלישי של הורדוס. הארמון נבנה בטכניקת בנייה מיוחדת, שהובאה ככל הנראה מרומא, והוא נמצא משתי גדותיו של ואדי קלט. המטרה הייתה לנצל הימים הרבים שבהם הואדי זורם, ולתת ליושבי הארמון תחושה שהם נמצאים לגדותיו של נחל איתן. באחד מחדריו של הארמון, ככל הנראה בחדר הכס הבנוי בצורת חצי- עיגול, מצא הורדוס את מותו ממחלה קשה.

כאמור, הביקור באתר מחייב תיאום עם כוחות הביטחון. שולי האתר נמצאים בשטח A, שהכניסה אליו לישראלים ללא תיאום מוקדם אסורה על פי חוק ומסוכנת. כעת לא יצאו סיורים, הלוואי שבחול המועד פסח כבר נוכל להירשם לסיורים הנערכים בתיאום עם צה"ל ובאבטחתו.