לפני תחילת שבת הגיבוש המשפחתית המיוחדת, יצאו הדאצ'בסקים לטייל מעט באזור. הם יצאו לטבול במאגר מיוחד שנחשף רק בתקופה האחרונה. ויצאו למעיינות וגבי המים שנותרו מהגשמים באזור בקעת הירדן וגב ההר. משפחת דאצ'בסקי על כל רבדיה מסכמת את השבת בהנאה רבה, וממליצה על האזור המיוחד
השבת באווירת בקעת הירדן הייתה משובבת עין ומרוממת נפש. תהליך הכשרת המטבח סייע לנו להיערך במקום מראש, לערוך את בישולי סעודות השבת במקום, להקל על הלוגיסטיקה ולשמר את טריות התבשילים המושקעים. זו בהחלט הייתה שבת נפלאה שהתאימה לכל בני המשפחה.
אני, שכבר הייתי חייב לצאת כבר למקומות אתגריים ולצבור עוד ארבע אמות חדשות בארץ ישראל, הכנתי את ילדי ליציאה מוקדמת ביום חמישי בבוקר. התנאי שהוצב בפניהם היה טיול מיוחד, תמורת סיוע שלהם בארגון המקום ובהכנתו לאירוח המשפחות ביום שישי. רצינו שהמשפחות שהוזמנו לבוא אל המקום לקראת צהרי ערב השבת, ויבקשו לצאת לטייל קצת בסביבה, ימצאו בבואם מקום מארח ומאורגן.
בור העמודים שנקרא בור עוזיהו, הינו בור מים עתיק ומשופץ בחלקו הצפוני של מדבר יהודה שנחשף רק לפני כפחות משנתיים. הבור הוא מאגורת עמודים שנועדה לנקז בעבר מים לצורך שאיבתם לשתייה נמצא כשמונה קילומטרים מזרחית להרודיון. לפי חוקרי עתיקות שביקרו במקום הבור נבנה בתקופת התנאים והאמוראים.
אל המקום ניתן להגיע באמצעות רכבי שטח 4×4 אחרי נסיעה ממושכת תוכלו לראות בריכות קטנות ותעלות שנועדו לאגור את מי השיטפונות שם תעצרו ותעמידו את הרכב, ולידן תוכלו לראות את הפתח אליו ניתן להכניס דלי כדי לשאוב מים שנמצאים במאגר.
הוא נחצב במדרון של גדות נחל קדרון ומעליו רשת של תעלות המנקזות את מי הגשם והשיטפונות שניגרים מההרים אל תוך הבור. מסביב בחלק האחורי, יש כניסה ממנה תוכלו להיכנס ולטבול בבור האגירה המטויח. יש פתח כניסה ומדרגות גדולות שניתן לרדת בעזרתן עד לקרקעית שיועד בעבר לצורך עבודת תשתית ותחזוקת הבור.
בפנים אפשר להתרשם מהמראה של עמודי התמך האדירים המחזיקים את התקרה, אפשר להיכנס אל המים, ניתן לשבת וליהנות מטמפרטורת הבור הקרירה. ואם יתמזל מזלכם תוכלו לראות כיצד הנערים הבדואים שואבים מהבור את המים, שופכים אל השקתות ומשקים את עדרי הצאן אותם הם רועים.
משם חזרנו צפונה ונכנסנו לכביש הגישה להתנחלות 'מצפה כרמים', משם למיטב ידיעתי יוצאת נקודת ההתחלה של מסלול יפהפה נוסף – נחל ייט"ב. משם צועדים צפונה במסלול המסומן בכחול אל ערוץ הדרומי של הנחל. בדרך תיאלצו לעבור גדר התוחמת אזור חקלאי, חשוב לעשות זאת מבלי לפגוע בגדר או בשער כמובן.
הירידה במסלול הכחול חווייתית ונמשכת כקילומטר וחצי, בשביל שנמתח בצל עצי שיזף גדולים. סיומו של המסלול חולף דרך סדקים גדולים בסלעים האדירים מראה מרשים ויוצא דופן. בשלב זה נחבור אל המסלול המסומן אדום העובר באפיק הנחל ונפנה בו ימינה.
כמה מאות מטרים ספורים של הליכה משם נגיע אל סדרת מפלים הדורשת משנה זהירות. בחלקם אתם נדרשים לרדת עצמאית את חלקם האחר ניתן לעקוף מהצדדים. לאורך הנחל תוכלו להשתכשך בגבי מים נעימים, שרידים משיטפונות החורף. עוד כמה מאות מטרים במסלול ואפיק הנחל נפתח אל נוכח מדרונות הרי בנימין הגבוהים החולשים על ואדי אל קייס. משם המשכנו מזרחה באותו שביל עוד כשני קילומטרים עד שהגענו אל נביעת עין עוג'א.
מעיין עין עוג'א נמצא במבנה בטון קטן ממנו שופעים מים אל אפיק הנחל. באפיק ישנן בריכות טבעיות רדודות וגם בריכות מים עתיקות המקבצות את מי הנחל. לאורך הנחל ניתן לראות צמחיית נחלים עשירה, קני סוף ודקלים המעטרים את האפיק השקט ומשווים לו תחושה של שלווה בראשיתית. תקופת זו של סוף החורף היא הזמן המתאים ביותר לטיול במקום.
המים שמגיעים מהמעיין אל הנחל, זורמים אל תעלת מים עתיקה ונשפכים לבריכה דרך מגלשת מים ארוכה מאוד הנמשכת לאורך של מאות מטרים ארוכים. למיטב היכרותי זוהי אמת המים הארוכה ביותר בארץ, בגלל הזרם החזק בעונה זו של השנה ביקשתי מילדי לא להיכנס למים למרות שראינו ילדים ערבים מהכפרים הסמוכים שנכנסו ל'מגלשה', חשוב לי לציין כי הקרבה לכפרים הערבים לא מאיימת אך מסבה אי נעימות קלה, ישנם מטיילים יהודים לאורך המסלול ועל גדות המגלשה.
כאן סיימנו את המסלול המרתק. צעדנו לרחבת החניה של נחל עוג'א. תיאמתי עם חברי תושב כוכב השחר שיבוא לאסוף אותי ולהחזירנו לנקודת ההתחלה בה התחלנו את הטיול – וכך היה, התפללנו בבית הכנסת של היישוב מנחה וערבית ויצאנו לכיוון בקעת הירדן לשם יצאה אשתי בתחבורה ציבורית שעות מעטות קודם לכן.
הגענו למקום שכבר היה אפוף בריח בישולים מעשה ידי אשתי ואחותה הצעירה שבאה לסייע בארגון השבת. הילדים שלי זכרו את הבטחתם ולאחר ארוחה קלה שאמם הגישה להם, חיש מהר התנפלו על עבודת הארגון של המקום ותוך שעתיים כל המיטות היו מוצעות וירקות בישולי יום שישי היו חתוכים מקולפים ומוכנים לבישול.
למחרת בבוקר לאחר השכמה למניין התפילה היחיד בישוב, ארוחת בוקר ולימוד משותף קצר יצאנו למעיין עין ג'היר. נסענו לכיוון מחסום גיתית, שנמצא בין צומת פצאל בכביש הבקעה לבין היישובים מעלה אפרים וגיתית. עוד כשני קילומטרים הסמוך למעלה אפרים המשכנו עד למצפה אלון. מרחבת החנייה של המצפה ליד חורשת האלונים מתחיל שביל צר המסומן בכחול ומשתלב עם ירוק היורד אל המעיין. המסלול עובר מאות מטרים בין סלעים ושיחים, מתעקל ימינה ועוקף מדרגת סלע, ולאחר צעידה במקביל למצוק תראו מעיין קטן שצופה על רכס הרי הבקעה.
המעיין שחוסה לו מאחורי סלעי ענק ובצל עץ תאנה גדול, המציין את מיקום המעיין מציע למטיילים בריכה היפהפייה יושבת על שפת מצוק גבוה, ומשקיפה על ערוץ הנחל המתפתל תחתיה. מהמעיין תצפו על כל בקעת הירדן ועל ההרים הנישאים מאחוריה. מול הנוף הנהדר ולמרגלות המעיין, בילינו כמה שעות בשיחה מרתקת וחסרת טרדות.
אה, וכמעט שכחתי. המשפחה הגדולה שהגיעה אל מקום הנופש המזמין והמהודר, יצאו ביום שישי לטבילה במעיינות אותם ציינתי בשבוע שעבר. ובהחלט הם נהנו מאוד, הילדים נהנו מכל רגע במעיין עין סוכות. הם השתוללו במי הבריכה העגולה המוקפת סבך של קנים מכל צדדיה. גם בריכת השכשוך הרדודה והקטנה הסמוכה למעיין רחב הידיים העסיקה את הילדים הקטנים.
