המסלול אותו טיפסו לוחמים בעבר במסגרת מסלולי אמון צבאי שודרג בידי רשות שמורות הטבע למסלול טיפוס אתגרי ומיוחד. מוישל'ה וחברו יצאו אל מסלול מעלה פלמ"ח המאתגר והגבים המלאים והקרירים וחזרו עם מלא המלצות.
מעלה פלמ"ח הוא שביל רגלי המתגבר על הפרש הגבהים שנוצר בנחל חתירה על ידי המפל הגדול באמצעות סולם גבוה, יתדות וכבלי מתכת. הוא נמצא דרומה מצומת רותם, אחרי הפניה לירוחם ולמכתש הגדול כעבור כחצי קילומטר ליד השילוט לעין ירקעם.
ניצלתי את ימי ההפוגה של הגשם ויצאתי עם חבר חובב טיולים אל השביל הירוק ושביל ישראל שהמסלול חלק ממנו. עברנו את עין ירקעם, והמשכנו ללכת עוד כקילומטר וחצי, בערוץ הנחל היפהפה. מכאן ממשיכים עד לראש מעלה פלמ"ח בסמוך למפל התלול, הענק והיבש של נחל חתירה.
התחלנו את דרכנו בעצם בנחל ימין. במסלול ישנם שני מעלים יחסית גדולים – "מעלה פלמ"ח" ו "מעלה ימין". מתחילים בכקילומטר וחצי של הליכה מישורית עד שהתחלנו לרדת עם הנחל. היזהרו לא להתבלבל, בתחילת הירידה יש מקום בו שביל עיזים חוצה את השביל המסומן וגם הסימון כמעט לא ניראה, צריך לשים לב ולהיות ערניים לסימונים.
לאחר הירידה הגדולה של "מעלה ימין" הולכים זמן מה ומגיעים לגב ימין, בריכת מים שהתמלאה בגשמים האחרונים, המקום קסום ומדהים ומתאים לגמרי לעצירת אוכל ומנוחה, בחודשים אלו ועד האביב הגב אמור להיות מלא וקריר למדי.
מעלה פלמ"ח הוא שביל שנסלל לפני כשבעים וחמש שנים במעלה המפל היבש של נחל חתירה שבנגב על ידי מחלקת הסיור של פלוגה ג' של הפלמ"ח. ברבות הימים הפך לאתר מוכר ולשמורת טבע, רשות הטבע והגנים הציבה במקום סולמות ומעקות לאורך מצוק הטיפוס המקורי. עם הכרזת שביל ישראל הפך האתר לנקודת מעבר לאורך השביל. סיפור סלילת המעלה נחקק על סלע בראש המעלה.
להלן הסיפור: בפלוגות הפלמ"ח שהיו לוחמים של ארגון ההגנה מול האימפריות ששלטו בישראל קודם הקמת המדינה הונהגה מסורת של מסעות ארוכים שחצו את ארץ ישראל. המסעות נועדו לאימון האנשים ובעיקר לחבר אותם, אנשים שהתנערו מהתורה והמצוות לארץ ישראל ולמורשתה.
וכך, במהלך מסע תוכנן להימשך 18 ימים מעמק יזרעאל לקיבוץ רביבים במסגרתו יצאו 150 מאנשי הפלוגה דרך ג'נין, קרן סרטבה, בית הערבה ומפעל האשלג בסדום. הצועדים חיפשו מסלול שעקף את הדרכים הראשיות בשל חששם מהצבא הבריטי. מסדום המשיכה הפלוגה לנחל זוהר, נחל צין, המכתש הקטן, מעלה עקרבים ונחל חתירה.
כאן, באמצע נחל זה נתקלו הסיירים במפל יבש גבוה שחסם את דרכם למקור המים בעין ירקעם. המפקד הורה לאנשי הפלוגה להשתמש בגרזנים ומכושים כדי לסלול מדרגות ונקודות אחיזה במעלה המפל. הנתיב שנבחר כלל בחלקו התחתון דרדרת עליה היה קל להתגבר ובחלקו העליון קיר אנכי שהיווה אתגר ללוחמים המטפסים.
וכך, בעזרת חציבות, חבלים והרובים שבידיהם הצליחו כל חיילי הפלוגה, לאחר מספר שעות, להגיע לראש המפל מבלי שאף חייל נפל מהצוק שהוא כמעט כל קיר. הפלוגה המשיכה משם והגיעה בתום המסע ליעדה ברביבים.
הבדואים המקומיים התקשו להאמין שהקבוצה טיפסה במקום "שאפילו היעלים לא עולות שם" וכינו מאז את המעלה "נקב אל יהוד". כיום, רשות הטבע והגנים הציבה בו סולמות ברזל, נקודות אחיזה ומעקות כדי לאפשר מעבר בטוח בו.
המעלה עצמו הוא שביל מזגזג שעולה על הגדה הדרומית של הנחל ועוקף את המפל. לאחר כשעה הליכה מגיעים לעין ירקעם. המשכנו עם הנחל במקום שבו השביל מתחיל לטפס, כדי להגיע לחלק התחתון של הגב ולהשתכשך גם שם קצת במים. גם הגב הזה מהמם וגדול מאוד, ויש מספר חלקים בהם ניתן לטבול.
מעין ירקעם המשכנו ללכת עוד כרבע שעה עד שהגענו לחניון סוף המסלול.
- השביל מופיע במפת סימון שבילים מס' 14 של החברה להגנת הטבע
- המסלול לוקח בין 4-6 שעות, תלוי בקצב
- מומלץ להביא הרבה מים, לא נעים להיתקע בלי
- למי שלא בא לעשות את המסלול – אפשר פשוט להגיע לעין ירקעם, הליכה של 15 דק'
- להיזהר מפריצות וגניבות רכבים שחונים בשטח
