לאחר הטיול במצוקי הרי שלמה יצאו הבנים למשפחת דאצ'בסקי לבליץ מסלולים קצרים באזור מכתש רמון. נופי מדבר שמתמזגים עם פלאי תבל, לצד בעלי חיים נדירים ושלל צבעים של הצייר הגדול מכולם. מוישל'ה רצה להספיק עוד אבל המציאות טפחה בפניו וקראה לו: דיי דיינו.
אחרי שסיימנו את מסלול הר שלמה, נותרו בידנו כמה שעות. ולמרות שכבר לא נותר בידינו מי יודע מה זמן, רציתי בכל זאת להכיר לילדי את מכתש רמון עוצר הנשימה. הרבה מכירים ושמעו על התופעה המרהיבה ששמה מכתש רמון, אך מעטים מכירים את מסלולי הטיול הרבים החבויים בו.
עונת האביב בשלב שמזג האוויר עוד נוח היא התקופה בה אני ממליץ לטייל באזור מכתש רימון. אך בכל זאת חשוב לשים לב, כי הצל במדבר מועט ולכן חובה להקפיד על כובעי שמש, לבוש בהיר וקליל וכמובן הרבה מים. מניסיוני ארוך השנים אני סבור כי אסור להמעיט משלושה ליטר מים לאדם בטיול של חצי יום.
לקחתי את הילדים אל תצפית הנשרים, חזרתי אל כביש 40 והמשכתי בנסיעה של כמה דקות עד גבעה קטנה ועליה פסל של נשר. לפנינו נחשפה מרפסת תצפית עשויה מסלעי המכתש, וזכתה לכינוי ”תצפית הנשרים”. זה המקום להשקיף אל נוף מדברי מרהיב.
למרות שאני אישית הייתי יכול לשבת ולצפות מהנוף המופלא עוד כמה שעות, הילדים שבהתחלה התלהבו החלו להשתעמם, ולכן המשכנו משם עוד כמה מאות מטרים לכיוון אתר אבן רוח מים – תחנת האכלה לנשרים, שהקימה הרשות הטבע והגנים במטרה להגן על אוכלוסיית הנשרים מהרעלה. לצערם של הילדים לא ראינו את הנשרים, אך ראינו באזור גם זאבים גם שועלים וגם צבועים שמתחילים להסתובב בשעות אחר הצהרים ובאו לאזור תחנת האכלה לאיתור שרידי מזון.
במדבר מתקיימת מערכת טבעית עשירה, של בעלי חיים קטנים מדבריים מיוחדים. נחשים, לטאות וחרדונים, עכברים קוצניים זריזים ויפהפיים וגם קיפודים ודורבנים. בסמוך לתחנת האכלה מצפה נשרים, הוקם גן בוטני אקולוגי אליו הכניסה כרוכה בתשלום, ובו מוצגים שישה סוגי בתי גידול האופייניים לאזור, עם מגוון הצמחי, המסלע והנוף שלהם, כולל שבלולים ועקרבים קטנטנים.
השמש כבר נטתה, נותרו עוד שעתיים לשקיעת החמה, ולכן דחקתי מעט בילדים, התנעתי את האוטו ונסענו אל 'המנסרה'. שלט המפנה ימינה מכביש ארבעים שעובר לאורך המכתש ופונה לכביש עפר טוב בסימון שבילים ירוק, יוביל אל המסלול המיוחד שנשמע אמנם כמו שם נגרייה, אך למרבה ההפתעה הוא גם די נראה ככה.
המנסרה היא גבעת אבן חול, שבראשה משושי אבן חול הבנויים כעמודים חשופים וסימטריים בשלל גוונים, ומונחים בערימה כמו לוחות עץ בנגרייה וביניהם מתפתל שביל עץ קצר. תראו באתר חולות צבעוניים, בתוך ארגז חול בצבעים מגוונים ומרהיבים, שנוצרו בעקבות שיקום של מחצבה ישנה במקום. הילדים העייפים שיחקו ואף ניצלו את ההזדמנות שלא שמתי לב ולקחו חול מיוחד בבקבוק ריק שהיה איתם.
משם חזרנו אל עבר מצפה רמון ולמרבה המזל הספקנו את מניין מנחה וערבית בבית הכנסת הספרדי אור החיים ברחוב נחל גרופית ביישוב. לאחר הלימוד הקבוע שקיבלנו על עצמנו יצאנו משם עייפים אך מרוצים הביתה, אל עיר הקודש ירושלים.
קצת התאכזבתי משום שרציתי לבקר במסלולים היוצאים מחניון בארות משם תוכלו לצאת לכמה מסלולי טיול קלים ויפים שיתאימו לכל המשפחה. גבעת החרוט המפורסמת והטיול למצד סהרונים ופרסת סהרונים. שניהם מעגליים וניתן לטייל בכל אחד מהם לחוד, או לחבר אותם זה לזה.
גבעת חרוט היא מסלול מעגלי של כשעתיים הליכה של כשנים וחצי קילומטרים שגם היא אבן שואבת עבור כל חובב טבע. המסלול יוצא מחניון בארות וממשיך צפונה בדרך העפר המסומנת בשחור ופונה ימינה לדרך עפר בסימון אדום. ומשם כשמגיעים לצומת מזלג מתחיל המסלול הרגלי המסומן בשחור.
מהחניון יורדת דרך עפר לעבר נחל ארדון הקצר והמרשים, שמנקז את חלקה הדרומי של בקעת ארדון אל נחל נקרות, שזורם אל מחוץ למכתש. כבר מתחילת המסלול ניתן לראות את גבעת חרוט השחורה, שנראית כמו הר געש קטן ושרוף.
עוד חצי קילומטר והמסלול מגיע לפיצול שמאלה מהנחל ולצידו גדל עץ שיטה בודד. השביל המסומן בכחול, פונה צפונה לעבר הר ארדון, מוביל אותנו לצידה הצפוני של גבעת חרוט. העלייה לצידה הצפוני של הגבעה מסומנת בירוק בטיפוס קצר ותלול לראש גבע חרוט שכל שנייה של טיפוס שווה את הנוף האדיר שנשקף ממנו בתצפית היקפית מרהיבה, המלמדת על ממדי המכתש העצומים. לרגע אתם תרגישו כמו עומדים על תורן שתקוע בתוך שפך אדיר של חול וסלעים שכמו נגרפים אל בקעת ים סוף.
השקט הפריע לי לחלומות, סובבתי את ראשי אחורנית וראיתי את כל הילדים ישנים שינה עמוקה והבנתי שכל טיול נוסף היה רק הורס את מצב הרוח של הטיול הנפלא באזור מכתש רימון. לחצתי עוד על דוושת הגז והפלגתי לי אל הבית המצוחצח לפסח.
