הפעם המלצנו לצאת ולטייל באזור הגליל התחתון, הר עצמון ויודפת העתיקה. לפתוח את היום בזוג מעיינות צמודים ומעיין אחד שחבוי בהמשך ערוץ של נחל אבליים. לאחר מכן נמלץ לצאת למסלול הר עצמון ונחל אבליים, ליהנות מהנוף הנדיר ולהתרפק על ההיסטוריה היהודית העשירה שפזורה בו
נַחַל אֶבְלַיִם הוא אזור מדהים ונחל אכזב במערב הגליל התחתון, ששווה להצפין ולבקר בו. ראשיתו במספר מעיינות למרגלות הר עצמון, וסופו בחיבור לנחל נעמן שבעמק זבולון.
הנחל מתחיל בגובה של כ-400 מטרים מעל פני הים, ומתחתר בערוץ תלול וצר תחת היישובים כאוכב אבו אל-היג'א, מורשת ודמיידה. בהמשך פונה אפיק הנחל לכיוון צפון מערב, והוא עובר מצפון מזרח לאעבלין, אבליים בלשון המקרא ושם חובר אליו נחל שכניה, וחוצה תחת גשר את כביש 70 לעבר עמק זבולון.
השם כפי שהבנתם נקבע לפי הסברה, כי שם היישוב הערבי משמר את שם העיירה היהודית הקדומה אבליים, הנזכרת בהקשרים שונים במקורות חז"ל. כך, בתוספתא נזכר התנא מהדור החמישי רבי אלעזר בן יהודה איש אבלין.
מעניין לדעת כי פירוש השם "אבל", לפי אחת הפירושים, הוא יובל מים והוא מתקשר למקורות המים של היישוב ולנחל המדהים והשופע בימות החורף שעל שמו הוא נקרא. באזור נמצאו אבנים שעליהן חקוקה מנורה, וכן אבן ועליה כתובת ארמית קדומה.
במקום השתמרו בתים ומבנים בתקופה הצלבנית, המקום נזכר בשמו הנוכחי בכתבים שנמצאו בגניזת קהיר הנוגעים לחיי הקהילה היהודית ביישוב בשלהי האלף הראשון לספירה למניינם, סיפור שמתחבר לסיפור יודפת העתיקה הנמצאת בהר הסמוך.
הר עצמון ונחל אבליים משלבים בתוכם את הסיפור ההיסטורי המרתק של יודפת, אשר תושביה היהודים, כידוע מרדו ברומאים בימי המרד הגדול. ביודפת תוכלו לחזות בשרידים המרגשים של היישוב שהחזיק מעמד נגד הצבא הרומי במשך 47 ימים של לחימה בפיקודו של יוסף בן מתתיהו – יוסיפון.
אפשר להגיע דרך הישוב כאוכב אבו אל היג'א, להשתלב בדרך עפר בסימון כחול היורדת באפיק הנחל עד לזוג המעיינות הראשונים. משם ניתן להמשיך עוד קצת במורד הנחל ולהגיע למעיין השלישי הנחבא בתוך מערה בגדה השמאלית של הערוץ.
מדובר בזוג מעיינות צמודים ומעיין אחד נוסף חבוי ומרוחק מעט, כ-300 מטר במורד הוואדי ובערוצו של נחל אבליים. הבריכות רדודות ובינתיים די נקיות, אך המקום עצמו יפה ושווה ביקור אף ללא רחצה. תענוג לשבת במקום ולדמיין את הרוכבים בו על סוסיהם, לפני כאלפיים שנה.
אנחנו הגענו למעיינות בדרך אחרת. יצאנו לחניית גן לאומי יודפת העתיקה. נסענו בכביש 7955 ליישוב יודפת. פנינו בכביש הגישה ליודפת ולאחר כ-150 מטרים פנינו שמאלה על פי השילוט המכוון לרחבת החניה של גן לאומי יודפת העתיקה. במסלול הטיול תוכלו לדמיין את הקרבות העזים שהתחוללו כאן ולטייל בין מערות מסתור ובורות מים ששימשו את המורדים.
הדרך ליודפת העתיקה חולפת בשביל מסומן כחול (3176) אל העיר שלקחה חלק במרד הגדול ברומאים והחזיקה במצור שנמשך 47 יום והסתיים בקרב נורא ומר, בו עלה בידי המצביא הרומי אספסיאנוס לכבוש את העיר.
השביל הכחול יורד מהגבעה של יודפת העתיקה אל ערוץ נחל יודפת ועולה בין עצי חורש לדרך רכב המסומנת שחור (3183). כאן נפנה ימינה, נצעד מעט, וסמוך לשער רכב נפנה שמאלה ושוב שמאלה בסימון הכחול כדי לעלות בשביל הולכי רגל תלול למדי לפסגת ההר.
השביל הכחול ממשיך בערוץ בין כרמי זיתים וחלקות מעובדות, אל המעיינות הקטנים של נחל אבליים, וכקילומטר מהמעיינות פוגש דרך עפר מסומנת אדום (3173). נפנה ימינה והדרך תחזיר אותנו בעלייה לרחבת החניה של יודפת העתיקה, עוד כשני קילומטרים.
מסלול הר עצמון ונחל אבליים עולה בין עצי חורש עד לפסגת הר עצמון (ג'בל דידבה), הר שנזכר בשם זה בספר יוסיפון. פסגת ההר מתנשאת לרום של 547 מטרים מעל פני הים, והיא הגבוהה בפסגות הגליל התחתון המערבי. פסגת ההר מספקת מראה נוף מן היפים בארץ.
בעונת האביב בין עצי החורש ניתן ליהנות מפריחתם של פרחים שונים, בניהם סחלבים רבים שחלקם גדלים במספר מקומות בודדים בגליל ומצויים בסכנת הכחדה. באזור עינות אבליים ניתן למצוא מיני בעלי חיים אשר גם הם נמצאים בסכנת הכחדה, כמו סלמנדרה מצויה וטריטון הפסים. גם לטאה ירוקה וחומט נחושית נחשונית שגם הם בסכנת הכחדה תמצאו כאן.
ההליכה מותרת בשבילים המסומנים בלבד
- אורך המסלול: 7 קילומטרים
- משך המסלול: כ-6 שעות
- טיפוס וירידה תלולים, למיטיבי לכת.
