מוישל'ה ובניו יצאו בליווי ידיד המשפחה לטיול בקברי צדיקים לאורך יישובי השומרון. את הבוקר הם פתחו בקבר עלי הכהן, לאחר מכן הם השתטחו אצל כלב בן יפונה וגדעון בן יואש ולקינוח הם סיימו בנוף הקסום ב"מרפסת של המדינה" • נופין דקדושה
בשל העובדה כי אסור ללמוד תורה בתשעה באב, החלטתי ללמוד את מגילת תענית אחרי מגילת איכה וקריאת הקינות בלילה. בפרק י"ג שמונה את ימי הצומות כתבו חז"ל: "בעשרה באייר מת עלי הכהן ושני בניו ונשבה ארון הברית".
החלטתי לקחת את בני בבין הזמנים אל הקבר שלא זוכה לעלייה משמעותית בשל העובדה כי הוא ממוקם בשומרון. וכך, באחד מימי בין הזמנים התארחנו אצל חברי, יהודי יקר, שחזר בתשובה לפני שנים רבות ועדיין עובד בתעשיות ביטחוניות לסבב תפילה בקברי הצדיקים שבשומרון אשר אינם זוכים לביקורים כפי שצריך להיות.
#יום ראשון
התחלנו בקבר עלי הכהן בשילה. הקבר שאיננו מוכר לציבור הינו למעשה חידושה של מסורת עתיקת יומין, אותה הכירו לכאורה תושבי ארץ ישראל עד לפני כמאה שנה – אז המקום החל להשתכח מהזיכרון. את הדברים שאכתוב אני טוען על דעתי האישית ולפי מה שבדקתי אבל הרבה אנשים יראים ושלמים באים לפקוד ולהתפלל במקום.
נראה בעיני ובעיני רבים, כי הקבר הזה הוא קבר מיוחס והקמתו בשנים האחרונות כאמור הייתה למעשה חידושה של מסורת עתיקה. על פי המסורת, על קברו של עלי הכהן בשילה באזור, הייתה קיימת כבר לפני מאות שנים. מפשט הפסוקים עולה כי עלי הכהן נקבר בשילה. עלי מת בשילה באותו יום שבו הייתה תבוסה גדולה מול הפלישתים, ומן הסתם קברו את עלי במהירות מדרום לעיר מיד לאחר פטירתו. במסכת זבחים קי"ח מספרים: "כשמת עלי הכהן חרבה שילה". לפי מסורת זו הפלישתים עלו לשילה לאחר ניצחונם בקרב אבן העזר והחריבו את העיר.
מבנה הקבר הבודד, נמצא מרוחק משרידי העיר שילה וסמוך לדרך היציאה ממנה. סביר להניח שבסערת המלחמה והבריחה מהעיר הזדרזו לקבור את עלי סמוך לעירו, אך לא קרוב מידי כדי שלא יחולל קברו הטרי על ידי הפלישתים שעולים על העיר.
הסיבה האחרונה מוכיחה שיש כאן קבר עתיק, עוברת גם על דרך השלילה. המבנה עם הכיפה המיוחדת לא היה מבנה תיפלה של תושבי האזור במאות השנים האחרונות משום שזה מרוחק ממקום היישוב. מה שאומר שבמקום זה ישנה מסורת קדושה ספציפית שלא קשורה בהכרח רק לעיר שילה ולמקום המשכן.
ואכן מצאתי בספר אחד על ר' יצחק חילו ממדינת אראגון שבספרד, יהודי תלמיד חכם שעלה לפני כשבע מאות שנה. הוא התיישב בירושלים ושלח משם מכתבים לאביו, לידידיו ומשפחתו שבספרד. במכתבים הוא סיפר כי הוא ערך מסעות בארץ ישראל שנשלטה באותם ימים תחת שלטון הממלוכים, הוא גם תיאר במכתביו זיהויים של מקומות קדושים וקברי צדיקים.
מכתבים אלו כונסו לספר "שבילי דירושלם" ושם הופיע תיאור מדהים: "מעיר זו נוסעים לשילה שנקראת סיילון. שם יש קברי עלי כהן גדול ושני בניו חופני ופנחס והיא מצבה יפה מאוד והיהודים והמושלמנים מדליקין שם נרות תמיד. זקן מקובל אחד יושב אצל הציון הזה והוא אשכנזי ומתפרנס מהעתקת ספרים קדושים כמו ספר הבהיר של ר' נחוניה בן הקנה, ספר ביטחון של ר' יהודה בן בתירה, ספר יצירה המיוחס לר' עקיבא ועוד ספרים אחרים…"
ואכן, נשמרו תמונות המציינות את העובדה כי יהודים רבים נהרו אל הקבר עד לפני מאה שנה ועד לפני כמה שנים עוד נותרו אנשים שהעידו על המנהג להשתטח על קבר זה בעבר. למבנה המיוחד קירות משופעים ובעבר ניצב בפתח משקוף מעוטר בין השאר בעיטור של מזבחות. בתמונה מלפני מאה שנה ניתן לראות את מבנה כיפת השכינה ומצד ימין הכיתוב: "קבר עלי".
משם נסענו לקבר כלב בן יפונה בכפר הערבי כיפל חארס' בשומרון. המבנה המזוהה עם מקום קבורתו של כלב בן יפונה נמצא בכפר שנמצא צפונית מערבית לאריאל. המבנה קרוי בערבית "נבי תול כפל", כאשר כפל הוא שמו של כלב בן יפונה בערבית ומכאן גם שמו של הכפר.
גם המקום הזה מוזכר בספרי מסעות שונים, כולם מציינים את הכפר חארס כמקום קברו של כלב בן יפונה. אין מסורת על יום פטירתו המדויק של כלב בן יפונה ולכן נוהגים לפקוד את הקבר בעשרה בטבת ובליל שישי הסמוך לשבת פרשת שלח לך, בה מסופר על כלב בן יפונה. בשל מיקומו של הקבר בתוך כפר פלסטיני מאבטחים כוחות מאבטחים רבים את המקום בעת העלייה אליו.
אחרי התפילה המרגשת על קברו של כלב בן יפונה פנינו לגבעה בסמוך ליישוב איתמר (גבעה 851) ליד חוות גבעות עולם שוכן קבר המיוחס לגדעון בן יואש. רבים בתושבי האזור היהודים נוהגים לפקוד את המקום ולהתפלל בו.
היום כבר פנה, והיינו צריכים לחזור לאזור המרכז בו שהינו. נסענו אל "המרפסת של המדינה" הינה תצפית מרהיבה הנמצאת בתחומי היישוב פדואל וצריכים לקבל את המפתח למצפה תמורת פיקדון בשער היישוב. התצפית חולשת על מישור החוף והשפלה, מאשדוד בדרום ועד לחדרה בצפון. מגדלי גוש דן והים התיכון בכף ידך, כמו ונראים ממרפסת הבית.
לפי מה שנכתב ליד משקפות התצפית בימים של ראות טובה במיוחד ניתן להבחין מארובות אשקלון ועד למבני אוניברסיטת חיפה. נקודת התצפית מוצלת וכוללת פינות ישיבה וגינון שממקסמים את חווית הבילוי במקום. למרגלות התצפית שוכנת מצודת 'דיר קלעה' ובה מסלול הליכה קליל באתר ארכאולוגי.
#יום שני
למחרת יצאנו לטיול נחמד, בסגנון דומה המשלב גם נופים ואנרגיות חיוביות לצד קברי צדיקים ותפילה מרוממת. מקום כזה נמצא ביערות הסמוכים לבית שמש, הוא מדהים מאוד ומומלץ בחום לטייל בו. יער צרעה ניטע לפני כשלושים שנה במסגרת העסקת עולים חדשים להכשרת חניונים ושבילי הליכה חדשים וסימונם. היער נמצא בין צומת נחשון ממערב לצומת שמשון ממזרח ומלא בשרידי ההתיישבות היהודית שהייתה כאן בעבר.
יער צרעה נמצא על הר גבוה מאוד שמדרונותיו מכוסים ביערות אורנים, ועליו מסלולי טיול ונופים רבים המראים את אפסיותנו מול הטבע המופלא. במרכז ההר עובר מסלול ג'יפים אשר לאורכו פזורים פסלי סלע שהעניקו לו את השם – מסלול הפסלים. מההר הנישא נשקף מישור החוף וערי המרכז והדרום. והדובדבן שבקצפת, במרום אחת הגבעות, נישא תל בנקודת ציון חשובה – קברו המשוער של שמשון ולצידו אביו מנוח שמקום קברם נמצא: "בין צרעה ובין אשתאול".
לאחר תפילה בקבר המיוחס, תרדו מפסגתו של רכס צרעה המתנשאת לגובה של 401 מ' מעל פני הים ותסעו לקבר דן. ציון קברו של דן בן יעקב נמצא על כביש 44, פונים שמאלה לכיוון צומת נחשון ושער הגיא לאורך כביש 38, לאחר מכן פונים ימינה במחלף הפונה שמאלה לכביש 44 שם מומלץ להוריד את האשה והבנות ב"איקאה" ומשם להמשיך עוד כקילומטר וחצי עד הפנייה שמאלה לפי השילוט לקבר המיוחס דן הבנוי כחלקת קבר בתוך מבנה ישן.
מתחם הקבר בדרך כלל כמעט ריק ממתפללים אבל בעוד כמה ימים, ט' באלול יציינו המוני בית ישראל את יום השנה לפטירתו של דן בן יעקב. ספק באותו יום הציון יהיה השבוע מלא וגדוש הומה אדם, מאות ואלפים יפקדו את המקום. המסורת המקובלת היא, שקבר דן נמצא במיקום הנוכחי של 'יער צרעה' הסמוך לעיר בית שמש, וזאת בשל היות המקום בתחום נחלת שבט דן. ואכן, בספר הישר נכתב כי קבר דן מצוי באשתאול: "ויקברו את ארונות מטות אבותיהם… איש בנחלת בניו… ודן נקבר בעיר בניו באשתאול".
לאחר תפילה במקום רצוי לחזור בחזרה לכיוון בית שמש ולהמשיך עד המושב עג'ור שבמועצה אזורית מטה יהודה. במושב הפסטורלי שורר שקט, ונוף מרהיב נשקף לאורך הנוף הסובב אותה. בשעה זו השמש נוטה לכיוון המערב, וקרניה מכות על ראשי לעבר הנכנסים בשערי המושב לבקר ולהתפלל.
במושב זה חי ופעל אחד ממקובלי הדורות הקודמים רבי יצחק גברא זצ"ל שזכה לכינוי 'פועל הישועות מעגור'. נכנסנו בשערי המושב כשפנינו מועדות לעבר מקום מנוחתו של הצדיק, אליו נקשרו ניסים ומופתים רבים, חלקם מעל לדרך הטבע ממש. אנשים רבים קיבלו את ישועתם לאחר שהתפללו במקום, ובשנים האחרונות הפך הציון לאבן שואבת ליהודים רבים מהארץ ומחוצה לה.
קברו של הצדיק שהחל להתפרסם כפועל ישועות, החל למשוך אליו יהודים מכל החוגים והעדות שפוקדים את הציון הקדוש ולהתפלל לישועת הכלל והפרט. המקום נודע כמסוגל ביותר למעוכבי זיווג, אשר רבים מהם זכו לבנות את ביתם לאחר שהגיעו להתפלל בקבר הצדיק.
סביב קברו הסתובבו סיפורי ישועות רבים ובפרט למעוכבי זיווג. על פי השמועה הדברים מתחילים כבר בשעת הקבורה, הוא נפטר ונקבר בערב שבת בן השמשות כמו שביקש בצוואתו ובזמן קבורתו ירד גשם למרות שהיה עיצומו של חודש תמוז. בשעת ההלוויה ירד גשם זלעפות והתקיים בו מה שנאמר "היו גשמים מזלפין על מיטתו סימן יפה לו".
כשתצאו חזרה אתם חייבים לסיים את הטיול בבאר הטורקית הסמוכה למנזר בית ג'מאל הנמצא תחת העיר בית שמש. מדובר בבאר בעומק ששה מטרים אשר נמצאת מתחת למנזר, במורדות הגבעה על נחל ירמות שהוא אחד ממקורותיו ויובליו של נחל שורק,
הבאר הייתה מיועדת לתת מים בתקופה הטורקית מלאה במים, אך מסוכנת לכניסה עקב ברזלים בתחתית הבאר. סביב הבאר מקווה מים ועינות שונות שחלקן מסוכנות מאוד ואך לפני כמה שבועות ילד מבית שמש איבד שם את חייו לאחר שנפל לפיר הנחל.
המקום ירוק פורה ופורח ואין טוב ממנו לסיים יום גדוש שכזה בתפילה לזמן אלול מוצלח ומלא סייעתא דשמיא. ניתן לעשות את הטיול עם שילוב של לינה באזור. יש מבחר גדול של צימרים לחרדים שניתן למצוא באתר.