רגע לפני חפירות ארכיאולוגיות בבריכת השילוח: רשות הטבע והגנים והגנים הבוטניים בירושלים פעלו להציל את מין הצמח האדום בסכנת הכחדה "שחליים גבוהים" שהתגלה באזור הבריכה ומעיד על הסביבה המימית שהיתה בו בעבר, הצמח נשתל בשמורות באזור ירושלים.
בימים האחרונים פעלו אנשי רשות הטבע והגנים בשיתוף אנשי הגנים הבוטניים בירושלים להעתקת מספר פרטים של המין "שחליים גבוהים" משטח בריכת השילוח, בעיר דוד, שבגן לאומי סובב חומות ירושלים. צמח זה המוגדר בישראל מין אדום בסכנת הכחדה, התגלה על ידי עובד אתר עיר דוד לפני כחודשיים, רגע לפני תחילת חפירות ארכיאולוגיות המתבצעות לחשיפת הבריכה בהובלה ועל ידי רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ועמותת אלע"ד.
גילוי זה אפשר להעתיק בזמן את הצמח הנדיר ולמנוע את הפגיעה בו במהלך עבודות החפירה. "שחליים גבוהים" הינו עשב רב שנתי הגדל לרוב בשולי נחלים, תעלות ומעיינות. עצם העובדה שצמח זה התגלה בבריכת השילוח שטרם נחפרה, ייתכן ומעידה בין היתר על קיומה של הסביבה המימית בעבר.
רינת כהן, רשות הטבע והגנים
בריכת השילוח, שבאחרונה דווח כי תיחשף במלואה מחדש ותיפתח לציבור הרחב, נמצאת בחלקה הדרומי של עיר דוד, בשטח של הגן הלאומי סובב חומות ירושלים. הבריכה היא אתר ארכיאולוגי והיסטורי בעל חשיבות לאומית ובינלאומית, שנבנתה לראשונה כחלק ממערכת המים של ירושלים. בעבר, הבריכה ריכזה את מי מעיין הגיחון דרך נקבת השילוח והיא היוותה את אחד האזורים החשובים ביותר בירושלים כבר החל מימי הבית הראשון.
כידוע, בתי גידול מימיים מתמעטים ונעלמים בישראל ובעולם כולו. הרס וצמצום בית גידול זה פוגע משמעותית במרקם האקולוגי העדין, בחי ובצומח וביניהם השחליים הגבוהים. לאחר זיהויו הוודאי של הצמח על ידי ד"ר מרגרטה וולצ'אק, אקולוגית הצמחים של רשות הטבע והגנים, הוחלט לנקוט בשתי פעולות: העתקה וריבוי. במסגרת זו בימים האחרונים הועתקו מספר פרטים לשטחים מוגנים בסביבת העיר ירושלים, באתרים ובגנים הלאומיים עין חמד, עין חניה, עין לבן, עמק הצבאים והגן הבוטני בהר הצופים. בנוסף, פרטים נוספים של המין הועברו לגן הבוטני בגבעת רם שם יפעלו לריבויו.
בישראל קיימים 7 מיני שחלים ושמו של הצמח מתאר את השחלה כפולת המגורות במיני הסוג. השם "שְׁחָלִים" נזכר במשנה במסכת מעשרות כצמח שמעשרים ממנו גם את הגרעין וגם את העלים מאחר שאלו ראויים למאכל. ואכן, לאחר פעולת המלחה או כבישה ביין, חומץ או מלח. הרמב"ם מתאר את העדל כצמח מפורסם מה שכנראה מעיד על תפוצתו הרחבה בימים עברו.
