ביער המלכים בחבל לכיש פזורים מסלולי טיול קטנים בהם שבילי צעידה, מסלולי ג'יפים ואופניים. ביום שישי האחרון יצאו משפחת דאצ'בסקי אל שבילי היער וניצלו את השעות הבהירות של הבוקר החורפי היבש והבהיר.
אחרי שלל טיולים באזורים שונים שעלו על גבי יריעה זו, החלטתי לקחת את הילדים למסלול טיפה שונה. יצאנו רכובים באופניים למסלול מיוחד המיועד לג'יפים, מסלול יפהפה ולא ארוך במיוחד, שנמצא ביער המלאכים באזור לכיש. השם של מסלול שחריה בא מהמעברה לעולים חדשים שהייתה במקום לפני עשרות שנים. יער המלאכים ניטע בידי אנשי המעברה, ושם היער מנציח גם את פועלם.
יער המלאכים-שחריה, נמצא באמצע כביש 35 בין יישובי לכיש כארבעה קילומטרים ממזרח לקריית גת ונקרא ע"ש יהודי לוס אנג'לס (אנג'לס=מלאכים) ומשתרע על שטח ענק. כביש אספלט מוליך אל מגדל התצפית שבמרכז היער, שמתנשא לגובה, וממנו נשקפים נופי שפלת יהודה, הרי חברון ומישור החוף הדרומי.
קרן קיימת לישראל טיפחה ביער דרכי עפר נוחות, למכוניות 4×4 שמוליכות למתקני נופש פעיל ולחניונים רבים המצוידים בשולחנות פיקניק ובנקודות מי שתייה. ביער סומנו גם שלושה מסלולים לרוכבי אופניים. לקראת חודשי האביב מתחילות לצוץ כאן שפע של פרחים מרהיבים ובהם נרקיסים ומרבדי כלניות, רקפות ונוריות. בחורף צומחות ביער גם פטריות רבות.
דרך היער הראשית, מתחילה בכניסה ליער והיא חד סטרית וסלולה לכל אורכה ונמשכת כארבעה קילומטרים. הדרך מקיפה את היער במסלול טבעתי וחוזרת לנקודת המוצא. תחילה הדרך עוברת בחניון החרובים – חניון ארוך מאוד בגיא שדרך היער הראשית עוברת לאורכו. החניון נקרא על שם העצים הנטועים בו.
הדרך נמשכת ומגיעה לצומת: ימינה לדרך היער הראשית, היישר אל בית היערן, יש מגדל המיועד לצופי האש באזור. בחניון הזה יש מי שתייה, שולחנות נגישים לאנשים עם מוגבלויות ושירותים, וניצבים בו שלושה מתקני אבל מיוחדים בצורת נמלה, חרגול וזיקית, מצופים בפיסות קרמיקה צבעוניות, משמשים מתקני משחק לילדים ומותאמים במיוחד לבעלי קשיים מוטוריים וללקויי ראייה.
כדי להמשיך בנסיעה בדרך הראשית נדרשנו לשוב לצומת לפנות שמאלה. ליד הצומת מסתעפת דרך עפר קצרה המגיעה לאחר כ-300 מטרים לשביל בית הבד. דרך היער חולפת על פני דרך ערוגות הבושם ומגיעה למצפור השפלה הצופה אל חורבת א-ראעי ולעבר קריית גת. מכאן הדרך יורדת וסוגרת מעגל ליד הכניסה ליער.
דרך קדם, מסומנת באדום ונמשכת לאורך של כקילומטר ומגיעה לחורבת כרוע ואחר כך שבה ומתחברת לדרך היער הראשית. לאורך 100 המטרים הראשונים של הדרך הקימה קק"ל חניון גדול. אחרי החניון שבצד דרך קדם, מול השלט החום שעליו כתוב "חניון כבשן הסיד", אכן נמצאים שרידים של כבשן סיד. זהו בור חפור באדמה ומדופן באבנים, שבו שרפו אבני גיר כדי להופכן לסיד.
סיפרתי לילדים כי סיד שרוף היה בעבר מוצר מבוקש. אטמו בו בורות מים, וציפו בו בתים מפני הגשם. בעומק של כשישה מטרים במבנה דמוי כיפה מאבן, ובחלל הבור היה החדירו את אבני הגיר המיועדות לשריפה. הבעירו כבשנים במשך שלושה עד שישה ימים, בהתאם לגודל הכבשן, וכשהכיפה החלה להאדים, הפסיקו את ההבערה, סתמו את פתח ההסקה והמתינו כמה ימים להתקררות הכבשן.
דרך קדם עולה מכבשן הסיד ומגיעה לאתר הקדום חורבת כרוע. הרכיבה בדרך מעניקה תצפית אל תל מרשה והרי חברון. בחורבה, הדרך שבה ומתחברת דרך קדם לדרך היער הראשית. אפשר לצעוד ברגל מחניון כבשן הסיד לחורבת כרוע בשביל להולכי רגל המסומן בסימון כחול. השביל עובר ליד גתות קדומות חצובות בסלע. חורבת כרוע משתרעת על פני 30 דונם. השם העברי של החורבה שומר על צליל שמה הערבי שפירושו חורבת הקיקיון. סמוך לחורבה יש חניון ובו ברזי מים.
חפירות ארכיאולוגיות חשפו במקום שרידי מבנה ציבורי ובצידו בור מים. המבנה שנחשף כולל שכבות משלוש תקופות. השכבה העליונה עשויה גדרות צאן, שאינן עתיקות ממש. בנוסף, נחשף מבנה מדהים, בן שני חדרים. מאוחר יותר נמצא חדר שלישי בצידו המזרחי של המבנה. המבנה בנוי בצד מזרח-מערב, בדומה לבתי הכנסת שנמצאו באזור.
בור המים הסמוך למבנה עשוי בצורת מלבן. הוא מטויח בשלוש שכבות טיח ומקורה. חלק מהתקרה נהרס, אך אפשר לראות בתקרה פתח שדרכו אפשר היה לשאוב מים. גרם מדרגות, שממנו נותרו חמש מדרגות בשלמותן, יורד אל המפלס התחתון של הבור. קיומן של המדרגות הוא בסיס להשערה שהבור שימש בתקופה מסוימת כמקווה טהרה.
כדי להגיע לשביל בית הבד יש לנסוע בדרך עפר המסומנת שחור מצומת דרך היער הראשית. הדרך, מגיעה לרחבת חניה ובצידה שלט הסבר על השביל המעגלי הקצר, שאפשר לסיימו בהליכה נינוחה של כרבע שעה. במדרון הצפוני של היער התגלו שרידי בית בד ובהם אבנים גדולות ועגולות שבאמצעותן ריסקו את הזיתים כשלב ראשון בהפקת השמן. זאת לצד גיתות לדריכת תירוש ליין.
