תעודה מיוחדת שנשדדה לפני עשרות שנים הושבה לתצוגה במוזיאונים בישראל עקב זיהוי מקרי שלה. | מדובר בפפירוס נדיר מימי בית ראשון שנראה כמכתב שנשלח ביישובי מדבר יהודה בימי בית המקדש הראשון.
במאמץ מודיעיני, הצליחה היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, בשיתוף פרופ' שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל למקרא, ובסיוע משרד התרבות והספורט ומשרד ירושלים ומורשת, להחזיר לחזקתה של מדינת ישראל תעודה כתובה על גבי פפירוס מימי בית המקדש הראשון, כתובה בכתב עברי קדום, שמקורה המשוער באחת ממערות מדבר יהודה.
מדובר בממצא נדיר, שלא היה ידוע קודם לכן. התעודה כוללת ארבע שורות קטועות, ובראשיתה מופיעות המילים "לישמעאל תשל[ח]…". התעודה מצטרפת לשתי תעודות בלבד המצויות בידי מדינת ישראל מתקופה זו. מקור כל השלוש במדבר יהודה, המאופיין באקלים יבש, מה שאפשר לפפירוס לשרוד.
כתב יד שעמלו בתרגומו, הועבר לידי פרופ' שמואל אחיטוב, לצורך קידום הבאתו לדפוס. כשבדק אחיטוב את כתב היד, הוא גילה כי מופיע בו תצלום ופענוח ראשוני של תעודה נדירה מימי בית המקדש הראשון, שלא הייתה ידועה. בעקבות זאת, החל מאמץ משותף של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ופרופ' אחיטוב, לאתר את מחזיק הפריט ואת מיקומו.
הפעולה המודיעינית צלחה, ואותר מחזיק הפפירוס, תושב מונטנה בארה"ב. הוא סיפר כי הפפירוס ניתן לאימו על ידי יוסף סע'אד, שהיה אוצר מוזיאון רוקפלר בירושלים, וחליל איסכנדר קנדו, סוחר עתיקות מוכר מבית לחם אשר מכר לאספנים בעבר בניגוד לחוק אלפי קטעי מגילות מדבר יהודה, לפני כמעט 60 שנה בעת ביקורה בישראל.
העיתונאי יורי ילון חושף ב'ישראל היום' על מנת לשכנע את מחזיק התעודה להעביר אותה לידי ישראל, כך שזו תחזור לידי המדינה ותשמר בתנאים נאותים המתאימים לממצא כה עדין, הוזמן מחזיק התעודה להתרשם ממעבדת השימור של יחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות בירושלים.
כי בסיום הביקור, השתכנע כי אכן זהו המקום הראוי ביותר לשימור ולמחקר של התעודה הנדירה, והוא מסר אותה לרשות העתיקות. יחידת המגילות של רשות העתיקות שימרה את התעודה, ותיעדה אותה במערכת החדשנית, המשמשת לתיעוד וניטור מצב המגילות. במטרה לבדוק את אמינות הפריט, נשלחה דגימה ממנו לבדיקת תיארוך רדיומטרי במכון ויצמן. בבדיקה אכן התקבל תיארוך לשלהי ימי בית המקדש הראשון.
יולי שוורץ, רשות העתיקות
